הכל עניין של אמונה..

הדם שלי בער למראה המפתיע של השוט שהוצאת מהארון. אנחנו הרי שני וניליים. 

נו. בדימוס.

האנרגיה השתנתה לחלוטין והתחת שלי הונף לכבודך באויר. השוט עלה ואני צנחתי לסאב ספייס. יד אחת עליך ויד אחת אוחזת במציאות שפתאום נראתה לי מעוותת.

"בייבי תגידי משהו" 

אני רחוקה ממך אלפי שנות אור אבל הכי קרובה שאי פעם הרגשת.

אתה מתקרב אלי לפנים ושולף אותי ממעמקי האני הזו שהחשש לגעת מתעתע אפילו אותי. 

אני לוחשת "עוד" 

ואתה מצליף כואב יותר, חד יותר, לומד ומתלמד. מצייר ויוצר. הצלילים שבוקעים מאיתנו מותירים אותנו בתדהמה ואור רך שמשאיר צללים ועדות ליצירת פאר שיצרנו. 

שנינו יודעים את מה שלא נאמר וזה חזק מאיתנו.

עוד ועוד לאורך כל הגוף עד שאני נופלת לצד ואומרת די. 

אתה מתעצם איתי ומתפרק לתוכי.

שבויים בנו.