לפני 4 שנים. 1 באוגוסט 2020 בשעה 9:52
חוליה בתוך חוליה ועוד ועוד והנה האגו הזה חודר ונחדר ויוצר חרדה.
שהרי טוב לו אותי בהיפרדות ונפרדות.
אתה חזק ממנו ושנינו יחד יוצרים אור גדול ותחושות ששנינו טרם זכינו והזדכנו.
אנחנו נבלעים לתוך האני אנחנו הזה שנוצר ממשהו קטן גדול מאיתנו שתמיד היה אבל רק נולד.
אתה רואה אותי דרכי ואני מתאהבת בי דרך העיניים שלך, מתמוגגת מכל מילה שאתה יוצק וכל זיון שלא נגמר ומתחיל בבוקר טוב.
הזמן נלקח מאיתנו וניתן לנו במתנה שהרי אנו עטופים בנו ובכל הטוב הזה של רק להיום ואתה מתפוצץ בתוכי ואנחנו מתמזגים לאורגזמה אינסופית של ספייס משותף שאין מילה שתצליח לתאר את הערגה דיה.
תזמון מדוייק כל חלקיק שניה משאיר אותנו נפעמים.
ניגודים משלימים בשרוואל ותחתון פשוט, ללא שיח מיותר והסבר לתוך הלילה. שקט שזוג רגליים נפתחות באמצע המטבח וחיוך סוער שדורש קינוח.
ככה.