לפני 8 שנים. 29 באפריל 2016 בשעה 16:21
הנחתי כיסא מול המראה.
23 שנים עברו.
חיפשתי אותך.
אני מתבוננת.
עמוק.
שם במראה.
אני לא משתמשת בה ביום יום.
אין לי צורך.
לא כמו הצורך בך.
אני נוגעת במראה.
היכן את ילדה??
נעמדת, מביטה.
מתקרבת.
מתנשמת.
מריחה.
הנה זה מתחיל.
התעוררה.
חיה.
זועקת את זיכרונך.
הסירי דאגה.
