לפני 8 שנים. 13 במאי 2016 בשעה 13:33
לפני 23 שנים הפסקתי לענוד שעון.
התחברתי לקצב שלי.
הבנתי שהזמן רק מתעתע בי.
שולט בי.
אני לא יודעת כמה זמן האונס שלי נמשך, הזמן שם הפך לנצח.
לוויה חד פעמית ואבל של שנים.
חיפוש בלתי פוסק של ילדה שנלקחה ונרצחה אך המשיכה לחיות והפכה בין ליל לפרא אדם.
היום אני אחרת.
מעטים מצליחים להגיע לפרא.
את הילדה קברתי בכבוד הראוי לה.
דבר אחד למדתי.
רגע שחולף לא ישוב לעולם.
לטוב או לרע.
