הכל עניין של אמונה..

נכנסנו לחדר בפעם הראשונה.

התיישבת על הספה ופרשת זרועות.

קיפלתי רגל ועוד רגל והתכרבלתי מולך זקופה.

לא החלפנו ולו מילה אחת.

החזקת את פני למול פניך ובמשך דקות ארוכות טיילת לתוך עייני.

עברנו חיים שלמים האחד עם השניה וחדרת והסרת את שמלת האבק שעטפה אותי.

הנהנת עם ראשך בהבנה שלמה,

"הגעתי בייבי".

סטירה נועזת שיחררה את הפרא אדם שבי והתחלתי להתנשף.

ברחתי למיטה.

המשכת לשבת.

שום מילה.

נשימות כבדות מנגנות אותנו.

עיניים לא מסירות מבט, נעולות.

נלקחתי.