לפני 8 שנים. 3 באוגוסט 2016 בשעה 15:51
כשאני סוערת וחסרת מנוח אתה מתפלש איתי שם על מנת שלא ארגיש לבד.
דקה לפני הנפילה אתה אוחז כל כך חזק שנימי דם מתפוצצים בנישמתי,
אתה שולף אותי במהירות בזק ומרכז אותי במקומי, זה שיצרת עבורי.
אני עומדת דום ומביטה בסערה שלי, הנידנוד הקל שרק אתה מבחין בו בנפשי מפשיר לנוכח הידיעה שתתפוס תמיד.
מסדרת דופק...