לפני 6 שנים. 29 ביוני 2018 בשעה 13:31
אני מתגעגעת לימים שהיית יושבת על הספה שלי והמלאך הקטן שלי היה מלטף לך את היד, עושה לך הצגה.
הגדול היה מקשקש איתך על כלום והיית מחייכת מתוך כאב.
היית מתעקשת לקפל לי כביסה ואני במטבח מבשלת מלא והכל העיקר שתאכלי, כי כל עוד את אוכלת הכל בסדר.
והיינו צוחקות על מלא תבלינים והיית אומרת לי ששלי הכי טעים.
כשהפסקת זה היה עניין של שעות.
הלכת ואיתך הטעם.
הסירים שלי יתומים כמוני.
והנה היום הוא ביקש בדרך שלו והאור שלי נדלק.
אולי לא צריך לבד כל הזמן.