קשה להגדיר אינטימיות.
לכל אחד יש את האני שלו עם עצמו.
במיוחד לי, ובפרט בתור אישה.
אם אני חושבת על זה,
אתה מחקת אותה לחלוטין.
כל מחסום שיש לי אתה בנונשלנטיות פשוט מסיר וממיס.
אין מלחמה או ויכוח.
שאלה פשוטה ואינטימית, נתפסת בעיני כחדירה למקום שאין לו כניסה לאף אחד, אבל אתה כבשת את כולי ומתהלך חופשי.
אתה אחד.
אני מתבוננת בך ולא מבינה מי משנינו איבד את הנורמה,
אתה בשאלה או אני בחרמנות שאני מוצאת בכל האקט המתלווה.
"תשכבי על הגב אני רוצה לבדוק"...
כאשר שעתיים לפני כן..
אני לובשת שמלה ומתגנדרת עבורך, ההתרגשות עבורך מונעת ממני מנוחה ושוב אני מוצאת עצמי רצה אליך.
אני מנתקת עם חברה מהר את השיחה בעודה שואלת, " מה, הוא מחכה לך בחוץ?"
וחיוך ענק משתולל לי על הפנים ואני עונה,
"תמיד"
מנתקת..
אני מתרגשת אליך כמו ילדה.
משהו באנרגיה שלך כשאתה מקבל אותי.
אישה וגבר.
של פעם.
אתה מתפעל ממני ואני נבוכה.
"את יפה"
אני מסמיקה.
ואנחנו הולכים יד ביד ...
לא סתם.