אנחנו מגיעים לעולם הזה והחוויות שלנו יוצקות לנו את ההוויה שלנו.
מי אני היום אם לא העבר שלי? האם אני יכולה באמת לפתוח דף חלק? לנקות את עצמי, להיפתח בצורה חדשה כך שאתה תיצור עולם ומלואו,
אותנו.
רק אתה תדע. תרגיש. תחבל. תידרוש. תיצוק. תנהיג.
אם תחשוק מבפנים.
אם תעז.
תנשיל מאיתנו מניירות עבר ותאהב אותנו יחד.
תמנף אותנו כך שאשב ואלטף ואנשך כל מי שינסה להפריע. אני לא מכניסה אלי ואליך אף אחד.
בשום נקודת זמן, לפני, אחרי.
כבוד בדסמי שכזה...
אנחנו חזקים יחד. אני האש שלך,תתמכר, תנשום, תחיה, תתרומם! אני לצידך.
הדרך אליך חדשה לי. לא מוכרת.
לנגד עיניי רצון.
צורך זה פאסה, אין לי צורך יותר. אני מתחרמנת מרצון, אמיתי.
ידיעה ותשוקה שאתה רוצה.
מילים חסרות תוכן שהפכו לזונות באתר הזה כמו התמסרות, שייכות, בעלות, איבדו משמעות כמו טקס קילור.
איפה הבדסמ של פעם? כשנשלטת היתה מרכינה ראש רגע לפני בואו של השולט שלה. עונדת קולר שהוענק לה אחרי שעבדה עבורו והתאמצה.
קולר עם משמעות וביטחון של ביחד.
קולר בו נשלטת התהדרה ושולט לא ענד בקלות דעת.
אתה צריך להעניק לי אותך כשם שההתמסרות שלי תוענק לך. שהרי אנחנו יד ביד, לפתוח לי צוהר ולאפשר לי לבוא.
רכה, עירומה וישר למקומי.
אתה זקוק לרכות שלי כשם שאני זקוקה לדומיננטיות שבך.
מנטאלית, פיזית.
הכל הופך לשלך.
כולל הדף החלק.
תן לי אותך.