לפני 6 שנים. 5 באוגוסט 2018 בשעה 7:05
מלבד הרצון להינות לא נברא דבר.
היכולת לקחת את הרצון העז הזה ולרדת על ברכיי הוא הנשגב.
אני מבינה אותו עבורך ומגיעה.
כל פעם מחדש.
נקיה.
מספיק זמן במקום הזה העניק לי מעמד שם למעלה עם הדינוזארים,
אני לא מתעסקת בקשקש מיותר.
גם לא במאונני מגזין לטיפשה וצעירות וונבי שדורכות על אצבעות.
אני שותקת.
מכבדת.
בדסמית.
מי שצריך יודע, מי שלא מורחק.
עמלתי קשה עבור הכבוד הזה.
מה שנעים שם למעלה זה שרובנו מכירים ועוזרים כשצריך,
ואז מגיע רגע נדיר, דינוזאור נותן מחמאה, יום עסקים מתחיל,
נשלטת תמיד תהיה נבוכה.
מסמיקה.
כי היא יודעת, נקיה.
רצון, מבפנים, מהנשמה,
אין שני לו.