לפני 6 שנים. 14 בנובמבר 2018 בשעה 15:29
לכי תסבירי לעולם שמתוך עינייך בעצם מתבוננת ילדה,
כזו שחולמת בהקיץ וסוחבת חלומות מפעם על פרפרים ולבבות,
בחיי אני מאמינה באהבת אמת.
לכי תסבירי לעולם שהוא קצת אחרת, שאי אפשר להטיל משמעת כי הוא זועק זעקת כאב.
מבפנים.
צריך להטביע אותו באהבה והוא כבר לא יגדל כמוני לפחד ממנה ולגעת בה בהקיץ.
לכי תסבירי שעדיף שיבעט בי עד שנתמוטט על הריצפה אבל כשאלך אהבה תחבק אותו.
מתבוננת עליה מעיניים צורבות,
לא מבינות,
זרות,
חושקות,
מנגבת.
לא נוגעת.
בועטת.