לפני 5 שנים. 27 בנובמבר 2018 בשעה 6:57
זו פעם שניה שאני שומעת את המשפט הזה.
השיבוש הזה, אני צריכה להכיל אותו.
הפחד הבסיסי הזה שאני נושאת איתי חייב להתפוגג.
היית אמור לשמור עלי, כל הזמן.
זה היה התפקיד שלך.
אבל איך אתה אמור לדעת?
הרי אף אחד לא שמר עליך.
אז עכשיו אנחנו שניים.
השד יודע מה עבר עליך שם,
אתה צורח בשפה שאני לא מבינה את הסיוטים שלך.
אני לא טורחת ללכת לישון.
היית אמור לשמור עלי מכל פגיעה.
זה תפקיד שניתן לך וניכשלת.
ביג טיים.
אני משלמת את המחיר.
בסוף כולם הולכים.
בגללך!
אפס אמונה ואפס שאתה,
ניכשלת אבא.
בועטת בך מכס המלכות שהושבתי אותך עליו,
אותך ודומים לך.
טיפשונת!