הכל עניין של אמונה..

הוא שואל אותי ממה אני מפחדת ואני פותחת את פי וכלום לא יוצא.

הוא מתעקש, מנייאק הילד הזה שאני מגדלת כאן, גאה בך קיד, שתדע!!

ממה את מפחדת?

"שלא אעמוד בציפיה"

אני עונה.

תעמדי זקופה אך מכופפת. 

"הוא ילך"

תתקני, אתה מתעקש.

דוחק אותי לצאת מאיזור הנוחות שלי.

"לא!"

אתה עומד איתן בהשתוללות רגעית שכבר מזמן למדת להכיל.

אתה תלמיד טוב, 

חי במוסריות.

אני גאה בי.

יש פירות להשקעה שלי בך.

הצלחנו לייצר חברות נפלאה שאין עליה עוררין.

לטוב ולרע, 

חברים.

ברוגז ברוגז לפעמים,

שולם, לעולם עולמים.