לפני 5 שנים. 25 באפריל 2019 בשעה 17:40
הדבר הכי טוב שהכלא נותן הוא זמן.
זמן להתבונן, לתכנן, להביט מבפנים החוצה.
עליהם, עליכם, עלי.
ועכשיו כשאני עם מטרה וכבר מזמן לא "מסכנה",
אני לוקחת לי את מדי הלוחמת שהתאמת לי במדיוק וזזה קדימה מהמנטאלי.
בעוד מספר חודשים ניפגש שוב.
הפעם את הפחד יחליף חיוך.
חיוך של ניצחון.
הפעם אהיה אחרי סידרת אימונים מטורפת של שני מאמנים, האחד מהצבא הסובייטי שלא רואה בעיניים והוא יעצב לי גוף לתיפארת.
השני מתנה שהגיעה עם שק איגרוף במעטפת של אומנויות לחימה וטייטל חדש,
להיתראות "בייבי" וברוכה הבאה "psycho".
הוא ילמד אותי שלכוח אין משמעות,
מהירות זה שם המשחק.
ואני?
אני יודעת לחבוט במחבת רותחת מבלי להניד עפעף.
Let's play bitch!