|
|
|
חשכו עיניי כשבחנתי את גופי
כאילו, הכל סבבה ויפה ואני מאוד אוהב את מה שמתגלה בפניי כשאני מתבונן בי
אלוהים חנן אותי במוח מבולבלי ונפש מסוכסכת אבל לפחות בגוף הוא פינק
בקיצור
עושה פוזות לראות את אחוריי ופתאום מה אני רואה?
קמטים
קמטיםםםם!!!!
בתחת
יותר נכון במפגש בין הירכיים לישבן
בגיל 42 אני מתחיל לרפוס
אני מתה
ושוב עלו בי הרהורים על סופה של תקופה
יש מתנדבימות בקהל לעשות לי הרמת תחת?
ובינתיים אני קורע את התחת
אשלם את דרכי בכאב
אתמול אחרי העבודה אישתי, שאוהבת אותי במיוחד לקחה את הילדים לספריה והעניקה לי את הדבר שהכי הייתי זקוק לו בעולם. רגע של שקט עם עצמי בבית.
אז אחרי שהשבתי את נפשי מחום היום וקורות העץ שסחבתי ניסרתי איקדחתי במסמרים והצבתי שלד לבית חדש, שכבתי על השטיח והחזרתי נשימה.
מתוך הנשימות צמחו תנועות קטנות של מתיחות מלווים בפיהוקים ואנחות ומהן התחיל תרגול יוגה משובח שלמדתי ממנה
תודה מותק שאת מלמדת אותי להשתמש בגוף שלי ולהשקיט את התודעה.
משם המשכתי לתנועה חופשית נטולת חוקים עם מוזיקה שהיא קצת ריקוד וקצת עבודה, איפשרתי למוזיקה לקחת אותי למסע של תנועה
ואת זה למדתי מאישה שכולה אור, היא החזירה אותי לאחרונה לימים של הקונטקט, לתנועה שהיא חקירה.
לאט לאט אופי התנועה השתנה והפך לחוקי יותר, מסודר ונוקשה, אומנות לחימה. השתמשתי בתנופה, בדרך שבה הגוף מתארגן על עצמו כדי ליצור אימפקט עוצמתי
את זה למדתי לפני שנים מהרוסייה שהיתה מורה שלי ("מה אתה חושב הכל צ'י בחיים? תן גם לשרירים לעבוד" במבטא רוסי. דמיינו) והיפנית שהיא המורה שלה.
ואיכשהו הגעתי להתחיל לטפוח לעצמי על הגוף תוך כדי תנועה, טפיחות שהפכו להצלפות עם כף היד הפתוחה שמלוות ברעש מחרמן של פגיעה. בקצב מהיר וחזק ושם כבר לגמרי איבדתי את עצמי בעונג גופני ושקט נפשי
ואת זה לא למדתי מאף אחת, אבל את היית ההשראה
וכל הסשן נאסף לנשימות עמוקות בשכיבה על הרצפה ואיסוף העצמי לכדי שקט עוצמתי
אז תודה לכן נשים חזקות שמופיעות בחיי ומלמדות אותי שיעורים חשובים וכלים לחיות איתם בבריאות נפשית וגופנית
אוהב אתכן
הולך ונהיה מהמם לי
🤩
זה קטע הקטע הזה
איך שאישה נכנסת לך למחזור הדם והופכת בן לילה לחלק משמעותי בחייך
ממש כך, מחזור הדם, ומשם לכל תא בגוף, מתפשט עד שהתודעה מלאה בה והקול שלה הופך לקול הפנימי שלי. למה הרגשת כמו שהרגשת? היא לוחשת בתוכי ואני מחפש לה את התחושה המדוייקת שאוכל להראות לה/לי
זה גמבלבל
התבלבלת?
בגלל שאני לא רגיל לתת הסברים, גם לא לעצמי. אני זורם על כנפי התודעה ללא מחסומים.
והיא באה ועוצרת.
ומבררת.
ואני חייב לתת תשובות.
ועכשיו הקול שלה נוזף בי
תהיה מדוייק
(ותפסיק לכתוב על עצמך, לא אותך התיישבת לכתוב)
כי ככה אני רוצה אותך, גם אם זה לא מה שאתה רגיל לעשות באוטומט.
וככל שאני מתאמץ להתמסר היא אומרת שאני מתפזר
והיא בסבלנות מובילה אותי בחזרה למסלול
עד שנגמרת הסבלנות
והיא היתה חסרה לי המלקה
כשלא קלטתי את הזלזול שהפגנתי בכאב של אחרות והתרחקנו
והעולם שהיא פותחת בפניי
אוחחח
פתאום מציפות אותי תחושות חדשות ולא מוכרות
והיא לוקחת ממני את המושכות של עצמי ומתחילה לנווט בכאוס, מחווטת מחדש
משחקת
וגם יודעת לתת לי את המבט הזה של "שחרר, תן לי להוביל אותך למקומות שלא הכרת"
(ומי אני שברגע שמישהו לוקח את השליטה אני הופך שלולית?)
והרצון/צורך הזה לטמון את ראשי בחיקה...
לנשק רגליים
לבכות כאבים
היא סיחררה אותי, המלקה
אז הפייס (לא באמת) הזכיר לי שכתבתי את זה לפני 3 שנים בדיוק. רלוונטי כתמיד.
יום נוסף במשרד.
קפה
0800 תדריך לכולם
הצעות מחיר
קפה
בריפים
תעבירי לי ת'זה תקשרי אותי עם ההוא
פרוסות לחם מחמצת קערה של טחינה והר של ירקות
ישיבת צוות
קפה
תחזית תוכניות הצעות יעול מיתוגים מאזנים בדיקת היתכנות קשרים ברשות רעיונות לביצוע
כבר שקט מסביב, כולם הלכו הביתה, אלו השעות הטובות שלי.
1900
זורק את המפתחות על השולחן. גורר את עצמי למקלחת. נישנוש כבוי של שאריות מאתמול.
נכנס לאוטו. בולע את הכביש.
פותח דלת לעולם אחר-
התאורה קלושה, מגיעה מפינות חבויות ומקמרת את הרהיטים למשחקי אור וצל. החלל גדול, מזמין, מאפשר תנועה חופשית וזורמת. אני מתרגל לאפלולית ודמויות מתחילות להתגלות בפניי
רכים ועוצמתיים משומנים מבהיקים
אחוזים זה בזה
מלופפים
נעים בעצלתיים מלטפים ומתגפפים במיקוד ובתשוקה
יש להם את כל הזמן שבעולם.
אני פולט אנחת רווחה מתחיל להשיר את קליפותיי -בלי להעתיק את עיניי מהמחזה- הנפשיות הגופניות
משתוקק להצטרף למגע המשותף, המשחרר. עוצר בעצמי.
מתמקד
כורע לישיבה יפנית נושם שתי נשימות עמוקות. עוצם עיניים אל מול הגופים. מאזין לקולות הגונחים ונאנחים. ריח אהבה מסתנן לנחיריי.
לאט לאט אוטם את חושיי
נוגע בשורש נשמתי
בחושך שבפנים
ועמוק מתוכי, מתוך הכלום הזה שהוא חיי
אני מרגיש
על הכתף
יד עדינה אך נוכחת נוגעת, מגע יציב שיש בו את כל הזמן שבעולם, כל תשומת הלב, כל התשוקה והאש שגוף אנושי יכול להכיל. והיא שם היד. רק מונחת. שואבת אותי ממעמקי האני בחזרה אל הכאן ועכשיו.
יד נוספת מונחת על הכתף השניה. בת זוגה של הראשונה? אני לא בטוח.
והידיים מלטפות
והאגנים מתחילים לנוע במקצב משלהם
רגליים מתחכחות ברגליים. זרועות בצווארים.
אני נמס
כל המתח משתחרר מהגוף
כל הפסולת מנוקזת מהנשמה
עם כל ליטוף גיפוף נשיקה ונשיכה גופי מתרפה ונע במחול עם כל הגופים שסביבי אחוזים זה בזה מפותלים מקרינים שלווה ואהבה.
אף אחד לא ממהר. אין שיא בקצה, אין לאן להגיע. רק להיות.
דמעות מתערבבות בזיעה טפטופי זרע ורוק
אני מקבל מהם כל מה שאני צריך.
אני נותן כל מה שאני יכול.
אוסף את עצמי, אוסף את חושי ופיסות הנפש שפיזרתי לכל עבר נטמעות בידידיי
גם הם נטמעו בי
זמן ללכת
הם לוחשים באזני "אנחנו אוהבים אותך" ו"תשאר" ו"קח אותנו איתך"
אבל מחייך, מלא בהכרת תודה אני יוצא. סוגר את הדלת מאחורי. חוזר למקום שלו אני קורא בית.
מבעד לדלת לחישות מעומעמות עוד קוראות לי "אנחנו אתה!"
מחר עוד יום במשרד
ובכן, היא חזרה עכשיו
בבוקר
מדייט
אישתי
פעם ראשונה שהיא יוצאת לדייט ומתי היא חוזרת לי? רגע לפני שצריך לארגן את הילדים לביצפר
זאתי נותנים לה אצבע היא רוצה את כל היד
סתאםם
ידעתי שהיא תחזור בבוקר, אני מכיר אותה, בכל מסיבה היא האחרונה לכבות את האור אחרי שכולם הלכו
ובכלל
אתם ידידיי בטח שואלים את עצמכם נו? ואיך אתה עם זה מענטז? פעם ראשונה שאישתך יוצאת להעביר לילה עם חבר?
אז אני בטוב, תודה
בטוב?
מאושר שהיא הצליחה להשתחרר ולרגע אחד לראות רק את עצמה ואת הצרכים והרצונות שלה ולהבין שזה אפשרי. למצוא לה את העונג שלה בכל מקום שהיא בוחרת
מבסוט על עצמי שלא הרגשתי רע ונורא אפילו לרגע
אוהב אותה לא פחות ולא יותר
טוב, אולי קצת יותר, אבל אנלא בנאדם שמרגיש תחושות על הבוקר, דברו איתי בעוד שעתיים אחרי הקפה השני.
ועכשיו תורי לחגוג? אמרתי לה שאין סימטריה, היא לא חייבת לי מה שאני מאפשר לה, אני אחגוג, אבל קודם אעטוף אותה חזק וטוב.
כל היום
ודברים שהיא אומרת לי מהדהדים בי כלכך עד שהיא הופכת לקול נוסף בשיח הפנימי שלי
זה הופך אותה לשולטת שלי או שאני מאוהב?
לפעמים אתה רק מחפש אהבה ואז תראה אותה מכל פינה או שתחוש בהעדרה
לפעמים אתה רק מבקש לך ארוס תשוקה ומיניות
ואז תראה אותם בכל פינה או שתחוש בהעדרם
סנס8
רוצו לראות
תודו לי אחכ
