זה קטע הקטע הזה
איך שאישה נכנסת לך למחזור הדם והופכת בן לילה לחלק משמעותי בחייך
ממש כך, מחזור הדם, ומשם לכל תא בגוף, מתפשט עד שהתודעה מלאה בה והקול שלה הופך לקול הפנימי שלי. למה הרגשת כמו שהרגשת? היא לוחשת בתוכי ואני מחפש לה את התחושה המדוייקת שאוכל להראות לה/לי
זה גמבלבל
התבלבלת?
בגלל שאני לא רגיל לתת הסברים, גם לא לעצמי. אני זורם על כנפי התודעה ללא מחסומים.
והיא באה ועוצרת.
ומבררת.
ואני חייב לתת תשובות.
ועכשיו הקול שלה נוזף בי
תהיה מדוייק
(ותפסיק לכתוב על עצמך, לא אותך התיישבת לכתוב)
כי ככה אני רוצה אותך, גם אם זה לא מה שאתה רגיל לעשות באוטומט.
וככל שאני מתאמץ להתמסר היא אומרת שאני מתפזר
והיא בסבלנות מובילה אותי בחזרה למסלול
עד שנגמרת הסבלנות
והיא היתה חסרה לי המלקה
כשלא קלטתי את הזלזול שהפגנתי בכאב של אחרות והתרחקנו
והעולם שהיא פותחת בפניי
אוחחח
פתאום מציפות אותי תחושות חדשות ולא מוכרות
והיא לוקחת ממני את המושכות של עצמי ומתחילה לנווט בכאוס, מחווטת מחדש
משחקת
וגם יודעת לתת לי את המבט הזה של "שחרר, תן לי להוביל אותך למקומות שלא הכרת"
(ומי אני שברגע שמישהו לוקח את השליטה אני הופך שלולית?)
והרצון/צורך הזה לטמון את ראשי בחיקה...
לנשק רגליים
לבכות כאבים
היא סיחררה אותי, המלקה
