יוצא לאור

יום של מחשבות נעימות במיוחד

אז בעקבות שיחה קטנטנה שהיתה לי אתמול על נרמול סטיות הראש שלי התחיל לעבוד בלי שליטה

ובבוקר הוצאתי מעצמי פנטזיה 

אה

ובהמשך היום פיניתי זמן למקרמה בעבודה

כנראה שהיא באמת משתלטת עלי

🤦‍♀️

ואחרי ערב ארוך של משחקים הוא החליט שאנחנו יוצאים.

יוצאים? נבהלתי, כל מה שיש לי פה ללבוש זה בגדי הזנזונת שהופעתי אצלך איתם בדלת (החיוך שלו למראי היה שווה את כל ההתארגנות המורכבת!) 

בדיוק! הוא אמר והמשיך להתלבש. ואת אפילו לא צריכה לחדש איפור, נצא ככה, כמו שאת, מרוחה.

עם הרבה חששות ולב פועם בהתרגשות עטיתי על עצמי את מעט הבד שהיה לי ובאתי אחריו

טוב, לא רק מעט בד לבשתי, הקולר שאני עונדת בכל פעם שאני חוצה את מפתן דלתו עלי, פלאג בתוכי, ונעליים שבחיים לא אצליח להרגיש יציבה איתם אבל זה כל היופי שלהם.

הוא לקח את מפתחות של האוטו, נשמתי בהקלה, אנחנו לא הולכים להסתובב ככה ברחוב, בטח יקח אותי לאיזה יער...

נכנסים לאוטו, נוסעים, היד שלי מונחת ברכות על המכנסיים שלו כל הדרך והוא בכל רמזור אדום מושך אותי לנשיקה עמוקה שמוציאה ממני גניחות קטנות וצביטת פטמות שמוציאה ממני יבבות וגורמת לי להצמד אליו יותר ולאבד אחיזה (שגם ככה כבר רופפת) במציאות.

בשלב מסויים הוא כבר מוריד לי את הראש אל בין רגליו ואני מוצצת אותו כשהוא נוהג 

האוטו נעצר.

אני מנסה להרים את הראש לראות איפה אנחנו אבל דחיפה קטנה מננו מבהירה לי מה מצופה ממני לעשות כרגע. ואני כבר באיזה ספייס, ניתוק מסויים מהמציאות, הכל מרגיש כאילו אני ביקום מקביל ולא כאן למטה על האדמה איתכם. אני אוהבת להיות שם. הוא יודע את זה.

רגע לפני שהוא גומר הוא מושך לי את הראש לאחור ומאונן את עצמו עד גמירה על הפנים שלי.

החיוך שלו גדול. שלי יותר.

אל תנגבי!

סופסוף אני מתרוממת ומסתכלת סביבי, דרך כורכר חשוכה בחולות. תנועה דלילה של מכוניות, פה ושם אורות הפנסים חושפים דמויות שעומדות לצד הדרך

פתאום אני קולטת איפה אני. אין לי מושג איפה אנחנו נמצאים אבל הסיטואציה ברורה לי עד מאוד.

לא! אין מצב!

החיוך שלו רק מתפשט ועכשיו הוא כבר מרוח מאוזן לאוזן

את נבהלת, אני מבין, תנשמי עמוק, לא סיפרת לי שליומולדת 40 חשבת לעשות שבוע בחלון באמסטרדם? מה את אומרת לי כשאת מוצצת? וכשאני דוהר על הטוסיק המתוק שלך? וכשנכנסת אלי היום, זונה במלוא תפארתה, לא אמרת כמה שאת מאושרת להיות זונה שלי?

כן...אבל...יש הבדל בין מילים למעשים... ולא ככה... וזונה שלך לא של כולם... אתה אמרתי שאני שלך!

אם את שלי אז צאי להגשים את עצמך. בשבילי אם לא בשבילך. 

וכאן הוא אוחז בסנטרי מרים את המבט המבוהל שלי לעיניים היציבות שלו, כמה תפנטזי? כמה תדברי? כל הפעמים שהדלקת אותי על הזונה שאת... די, זה הזמן שלך להגשים את החלומות שלך ולא רק לדבר עליהם ולהתחבא מאחוריהם.

אני חושבת על המילים שלו, על המקום שבו הוא דורש ממני להיות. פאק כוסאמק בן זונה. תמיד אשאר זונה של מילים? והוא צודק כלכך. זה רק הפחד שעוצר אותי. כלכך הרבה פעמים פינטזתי על הרגע הזה. להיות זונה אמיתית. למכור את הגוף בשביל כסף. אני נזכרת שאני חולמת על זה מאז שהייתי נער.

אתה תשמור עלי? אני מנגבת דמעה של שיחרור

אני פה. איתך בסיפור הזה. כמובן שתצטרכי להתחלק איתי ברווחים אם את מרגישה שאת זקוקה להגנה. את תתני את התחת שלך ואני אדאג שהוא יחזור הביתה בשלום. 25% ממה שאת עושה.

אני נצמדת אליו לחיבור ארוך והוא נושם איתי יחד. התעריף פה הוא 50 שח אבל את דורשת 200, ברור? את זונה שווה! מדהימה! מהממת! תראי אותך, אין פה אחד שלא ירצה לזיין את החור הרעב שלך ואת תקחי על זה מחיר מלא!

יאללה, צאי לפני שיגמר הלילה.

אני קמה ויוצאת, מנסה באינסטינקט לסדר את השמלונית הקטנטנה שבקושי מכסה לי את הטוסיק וקולטת אותו נשפך מצחוק באוטו, גם אני צוחקת מהאפסורד שבסיטואציה, צחוק משחרר, הולכת כמה מטרים ומתרחקת מהאוטו, מהמחסה, ממנו, אוףףף אני אוהבת את מה שהוא עושה לי. אני אוהבת אותו.

בסוף הלילה אני חוזרת לאוטו, הוא הסיט את הכיסא  ונוחר כמו חזיר. תשמור עלי אעלק. וגם זה לא מצליח למחוק לי את החיוך הגדול מהפנים

מעירה אותו ומגישה לו את החלק שלו, 800 ₪ בשביל לישון באוטו בזמן שאני עובדת. אחלה עסקה.

ומאז חזרתי לשם לא מעט פעמים. בהתחלה איתו ואחרי שנפרדנו גם בלעדיו.

בכל זאת, תשומת הלב, הכסף, תחושת ההתגברות על הפחד, ההגשמה, הקבועים המתוקים, המבט שלהם כשהם קולטים אותי שווה הכל. 

ומפה לשם אני פתאום מרשה לעצמי יותר.

לחפון אותך יותר, חזק יותר

לפעור אותך לקראתי

לאחוז בשיער ולמשוך בדיוק ברגע הנכון

מאפשר לך לגנוח בקולי קולות

לרכב עלי בקצב שלך ולהצטרף עם הקצב שלי וליצור מקצבים חדשים

והכי אני אוהב שאת מודיעה לי בגניחות שאת גומרת ואנירק מגביר את הקצב והכוח. כי כשאת חושבת שאת גומרת את רק מתחילה בעצם לגמור, זה המקום שלי לקחת שליטה ולהדהיר אותך עוד כדי שתרגישי שכל מה שידעת על הגמירות שלך זה רק קצה הקרחון של מה שחבוי בגופך. ילדה עם פוטנציאל.

ואני? כרגע נותן לך מכל מה שיש בי, קשה לי עדיין לקחת לעצמי קצת עונג, במיוחד כשאני מרגיש איך שאת מגיבה לי, נותנת את עצמך עוד ועוד. מי יכול לעמוד בפני מופע שכזה? אני לא רוצה לעצור את כל היופי הזה שיוצא ממך 

ואולי, בקרוב כשכבר ימאס לך לגמור כלכך הרבה וחזק וטוב תוכלי להתפנות אלי ולמצוא את הדרך שלך לענג אותי בזמן שאת עפה

יש לי סבלנות

מחכה לך שתסיימי לרעוד ותראי אותי

לא מתלונן חלילה, נותן באהבה, ואני יודע כמה חיכית לי שאתעורר ומגיע לך זאת ועוד, ועם זאת מבקש גם לעצמי

חזרה לי החרמנות

התעורר הלבידו

תנועה פנימית חדשה מבקשת להוולד

זכרי ונקבי

הפעם משולבים יחד

אוחחחח

נכון, אני הרבה פחות נשית בזמן האחרון

ועדיין, כשאני חרמן

אז זה-

בואו אספר לכם עוד על הטחור

(אנחנו מתיידדים)

כחלק ממסע האבל שלי על הזונה שלא אהיה בזמן הקרוב (ואתם מפסידים כולכם, אני זונה בת זונה) הרהרתי לי על המהלך.

זום אאוט, לפני שנה הייתי בדיכאון של החיים, קורונה וזה, זוכרים? ובא חבר שבמו ידיו שלף אותי משם ונתן לי כלים יקרי ערך למנוע מעצמי לנחות בבורות האלה בחזרה. החבר, פיתח דרך משלו להתמודד עם הפוסטראומה מורכבת הפרטית שלו, הוא פשוט פיצל את עצמו, מי שהוא היה כבר לא חלק מהחיים שלו עכשיו, יש שם מישהו אחר, ואז נוסף עוד מישהו ובהמשך, כמה גאוני, נוספה גם מישהי לשלל אישיותיו.

והרבה קיבלתי ממנו, והשתעשעתי ברעיון לפצל גם את עצמי, זכר ונקבה, לעשות ניסוי ולהבין מיהו מי, בי.

ומפה לשם היתה לי תקופה מרשימה של נקביות, נתתי לה דרור אחרי שנים של הסתרה, לכי תהני אמרתי לה, תשתוללי תשתרללי כמו שתמיד רצית. רק אל תשכחי לחזור הביתה.

ואיזה קיץ היה לנו? וואה וואה

ולקראת חורף זאתי התכנסה, נרגעה, ואמרתי, אוקיי, זמן שלך גבר, גיב מי יור בסט.

ואז שמיים נפתחו, הרגשתי על הone מתנות נפלו עליי מכל עבר. חבר אמר לי בוא אני אוהב אותך גבר לגבר, בלי תחפושות, ואהבתי אותו והוא אותי, בפעם הראשונה בחיים אהבתי גבר ולא רק חיפשתי את הזין שלו ואיך אני יכולה לפנק אותו.

ואז חורף ונמנמתי. כאילו הייתי עסוק, לקחתי על עצמי פרוייקט גדול והתמסרתי אליו. הרגשתי הכי גבר שיש. ועם זאת אפס מיניות ולבידו. עבדתי או שישנתי.

ועכשיו אביב

ואינטגרציה

וזה גבירותיי ורבותיי השיעור הכי מאתגר, לכאורה אני חוזר לעצמי, זכר ונקבה בי יחד בהרמוניה. ומצד שני הכל חדש ודורש תשומת לב גבוהה.

מי שמשחק ועושה בעצמו ניסויים אבל לא בקשב לתוצאות הניסוי סופו שיטוחר לו טחור והזונה תאלץ לנוח.

ואיזה קיץ זה יהיה? אני מלא בסקרנות.

ואם הגעת עד כאן ושרדת את כל החפירה הרווחת ביושר תמונה של זנזונת👇

אז קרה לכם פעם שתכננתם תוכניות אדירות ואז הגיעה המציאות ונתנה לכם סטירה עם הגב של הזין?

פתאום אני מרגיש זקן

מובס

עייף משחייה נגד הזרם

וידעתי שזה יעלה לי ביוקר, להתעקש לעשות יום טיח כשאני חולה, אתם מבינים? טיח זה שולט אכזר, נגעת נסעת, אין לעצור. יום אינטנסיבי של הכנות, מריחות, שיפשופים אינסופיים כדי להגיע למרקם הנדרש, נקיונות שאחרי...

כבר באמצע היום הבנתי שאני הולך לשלם על זה, בגוף. לא. סליחה. עוד לפני שהתחלתי ידעתי שאני עוד אשלם על היום הזה ובאמת לקראת אחהצ כבר הרגשתי שמשהו לא בסדר ורק האדרנלין הוא זה שמחזיק אותי מרוכז בטיח.

בקיצור יש לי טחור חדש, הראשון בחיים, שזה מפתיע ויפה בהתחשב בהרפתקאות האנאליות שצברתי בחיים. ואני מרגיש זקן ופצוע וכמה עוד אוכל לדרוש מהגוף שלי לעמוד בדרישות שיש לי ממנו.

אבל הטיח?

יצא בנזונה