לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא לאור

תתפקס
תתחדד
תחתוך את עצמך כדי להתעורר
אל תאחר
אל תפספס
תמהר
תתלבש, צא לעולם
כמו פקיד שפותח אשנב קטן
לפני 4 שנים. 10 באפריל 2020 בשעה 15:49

העוצר הזה לא פשוט.

גלים של אנרגיות מגיפה באוויר

וקינג ביבי

מי בכלל עוקב אחרי התעלולים שלו עם כל הרעש מסביב

ואחד הקשוחים זה שהילדים מזהמים את האוזניים בשיט שלהם

 

בזמן שאני אישית הייתי מעדיף לזהם את עצמי  יותר בכיוון של שרף אורנים

ולגמרי מבין את אייל

ורד? אלוהים

 

ושוב אין לי מקום

ותסכולים

וזה

טוב

לפחות התעוררתי

גם זה משהו 

שבת (מה שבת? כבר שבת? היה פסח לא?) של עונג

לפני 4 שנים. 8 באפריל 2020 בשעה 18:37

-אזהרת טריגר-

מצרים.


הרי גם לך יש את המצרים שלך, נכון?


אעלק לצאת ממצרים
יש דיבור על זה, לצאת ממצרים
כי כולנו קצת במצרים השנה
זזים קצת באי נוחות הערב
אצל הדתיים חגיגה. כל הטקסים של החג מבוטלים בהוראת השלטונות, אין תפילת חג, לא שולחן עמוס באורחים משפחה הגדות שירים וכרפס. ואתם יודעים מה זה להיות דתיים בלי הטקסים הקבועים? 
בעדה שלי היו קוראים לזה פוגרום.
הפיד של הרוחניקים מלא במשמעויות שנוצקו לתקופה. ומה היציאת מצרים הפרטית שלך? ומה תיקח איתך לדרך? מאלו הרגלים אפשר להפטר? וכמה שהתחברתי מחדש לדברים הבסיסיים שיש בחיים. בריאות, משפחה, שפע, נתינה.
ומצרים צוחקת
קורונה? בוא...
בוא תחזור רגע למצרים, בוא חביבי
לא לפוסט טראומה שלך, זה רק התגובה שלך למצרים. תחזור למצרים המקורית רגע אם אתה רוצה לצאת לאנשהו. לטראומה. לא ללטף צלקת, בוא תחייה את הפצע.
אין לך אחד? (כי החיים שלך לבנים ופריוולגים וגדלת במשפחה מתפקדת)
קח מצרים אחד מהקולקטיב-
מגיפת הדבר השחור, עבדות במצרים(יש דיבור על גופות של תינוקות שנדחסו לטיט, ואתם יכולים לתאר לעצמכם מי דורך על הטיט כדי לדחוס אותו...), עבדות בשדות הכותנה של ג'ורג'יה (רק אחד מעשר עבדים שנחטפו באפריקה צלחו בחיים את החצייה האטלנטית. גם הדרך היתה גיהנום לא קטן), שואה (לא צריך להרחיב נכון?)
אז...
אתה יכול לחוש מצרים? להיות במצרים?
לשרוד במציאות אכזרית
בסבל נוראי יומיומי
להתנהל בעולם עם חולי ורקב וחוסר אונים
ולפגוש שם את האדם הפוגע, הנוגס. הבן זונה.

בוא נראה אותך עכשיו יוצא ממצרים
סדר לבד אעלק
לי זה נשמע כמו אוי אוי אוי

רגע.
לאן אתה בורח? ממצרים אי אפשר לברוח
תשהה
תנשום באהבה לתוך המצרים
תחבק אותה
כן
שכחת איפה אתה
מצרים זה להיות קצין בשבי הסורי במהלך מלחמת יום כיפור
מצרים זה לחפור קבר לילדים שלך שעדיין עומדים לידך
מצרים זה להרגיש את הגוף שלך נרמס ברוע
זה להתעורר כל בוקר בלי שום רצון לחיות
תחבק
נראה אותך
צא מזה
נראה אותך

לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 12:22

גמרתי 4 פעמים ב12 שעות האחרונות

לא איבדתי אפילו גרם של תסכול

לפני 4 שנים. 18 במרץ 2020 בשעה 9:33

בימים אלו-

 

שופינג של פטיש ברשת

(אבל את כבר יודעת...)

לפני 4 שנים. 12 במרץ 2020 בשעה 7:23

מתחיל ניקוי אביב.

למה?

הגוף קורס 

התשוקה נעלמת

ודווקא בזמן הכי פורח בשנה

טוב, יש עדיין סערה בפתח, רוחות וגשמים.

ואני נזכר שאם אני רוצה שינוי צריך לגבות אותו ביציבות פיזית נפשית וזוגית ואני מה לעשות לא נוטה ליציבות (גם היא לא. כאילו פיזית כן אבל...נו...הורמונים משגעים)

אז שוב, כמו בכל שנה, בלי משככי מציאות מגבירי מציאות דופמין וסרוטונין ריקים מתוכן

קפה, סיגריות, אלכוהול, שכטות כבר הפסקתי לפחות עם זה לא אצטרך להתמודד, מין מזדמן, בשר, מסכים, אוננות. כל זה הולך.

מה כן?

מזון בסיסי שמנקה את המערכת- אורז וירוקים בגדול, תשומת לב לדפוסים, למחשבה, סקס עם האישה, חשיפה מנטאלית (דרוש.ה מתנדב.ת שידרוש ממני להשאר מחובר לעצמי כי לבד זה קשה ויחד זה מענג), ריכוז בכאן ועכשיו, הרבה שינה, יציאות לטבע (כי שם אין לאן לברוח, מעצמך), רכות עם עצמי, אמפטיה, לכתוב הרבה, לבטא, לאזן את הפריצה הגדולה של האביב, טיפולי שיאצו אצל הקוסמת שלי, סקס, חמלה, סקס, סשנים אבל כאלה אמיתיים עמוקים של נוכחות.

3 שבועות

יאללה לעבודה

 

לפני 4 שנים. 7 במרץ 2020 בשעה 13:54

יש עניין עם לגלות את הצד הנשי שלך.

אולי לגלות זו לא המילה הנכונה כי אני מגחה כבר שנים, לבטא. להיות עם התחושה בנוכחות בחיים האמיתיים.

הלכת פעם עם נעלי עקב וחוטיני גבר? בטח אתה יודע (ואת בטוח יודעת) שזה משנה את הדרך שבה הגוף מתארגן ומתייצב על האדמה. ומכאן גם המוח מתחיל להתייחס לגוף בצורה אחרת.

אז אני מגלה בי תחושות חדשות בגוף, אורגזמות שנבנות ממקום אחר והכל כלכך יפה ומתוק. והאישה שאיתי? אני פתאום נהנה ממגע איתה שהוא מיני אבל אירוטי, ליטופים, מיזמוזים, ליקלוקים עדינים

ומה העניין?

הסקס הגברי.

כבר לא עושה לי את זה, לא בא לי, לזיין? כלכך משעמם והעונג הרבה פחות משמעותי. 

ומה אם אשתך? לא חסר לה? 

(והנה מבול של פניות בדרך- בוא, אני אזיין את אשתך)

בינתיים לא חסר לה, גם היא מתענגת על האני החדש, אבל כן, אנחנו בהחלט מפלרטטים עם הרעיון לצרף גבר לאינטימיות שלנו.

אז מה? כבר לא תזיין? אל דאגה, אני בגל הנשי וכשהוא ירד הגל הגברי יחזור לשלוט. והתנועה הזו, אני לומד להכיר אותה ואת מה שהיא מביאה איתה, להינות ממנה, לסבול ממנה. 

החיים ממשיכים

והיופי האמיתי?

את לא יודעת מה חסר לך עד שזה מופיע לך מול העיניים, הנה, תקשיבו לזה-

 

לפני 4 שנים. 5 במרץ 2020 בשעה 10:43

אני לא מיוחמת לסקס
אישתי היתה פה עכשיו בעבודה והציעה שנחזור הביתה יחד, היא קלטה שאני לא מרוכזת...
ואין בי צורך לשכב איתה
יש בי צורך שגבר ייקח אותי
ישחק בי
יעשה אותי שלו בזרע ודמעות
הנשיות שלי מיוחמת, הגבריות רק רוצה לזוז הצידה ולשבת בפינה בשקט ולא להפריע
אני רוצה שהזין שלי יטפטף בכלובון שלו כשכל הגוף שלי מתפתל מעונג נקבי
לתת דרור לנקבה שאני
כי גבר אני מספיק.
אבל נקבה?
עדיין רק פוטנציאלית.

לפני 4 שנים. 4 במרץ 2020 בשעה 13:00

איתך עדיין לא

לפני 4 שנים. 29 בפברואר 2020 בשעה 7:09

אז בסדר,
לנשים כבר מותר להצביע ולגברים מותר להינות מזמן איכות עם הילדים.
יש שוויון.
התפשרנו/למדנו שגבר יכול להיות במהות נשית לפרקים ואישה יכולה לבטא מהות גברית
ועכשיו מה?
מבטלים את השוני? יורדים על גבריות רעילה ונשיות בוצ'ית?
בואו, גבר מותר לו (נדרש ממנו) לבטא את הצדדים העדינים שבו, את הרגשות, לתמוך בתהליכי התפתחות של האישה.
זה לא אומר שהוא נדרש לסרס את הגבריות שלו
לא ולא
מה? ישב עם מסך קטן ויראה גברים אחרים מכים אחד את השני לקבל ריגוש? יצפה בפורנו אלים בשביל להרגיש כובש? ילך לדרבי כדי להרגיש חלק מקולקטיב תחרותי?
וכשאתה שוכב עם האישה שלך, תמיד אתה רוצה להיות למעלה? לכבוש לשלוט לזיין? או שלפעמים מה שאתה רוצה זה שהאישה תיקח אותך תצמיד אותך למזרון ותזיין לך את הצורה כשהיא רוכבת עליך בפראות?
יש מקום למגוון
צריך להיות
כי אנחנו חיים בתקופה שהמצ'ואיזם הולך ומאבד את מקומו כדרך חיים לגיטימית, את השוויון כבר השגנו וכדי שגברים לא יסתובבו בעולם חסרי תחושת ערך ונשים יוצפו בחרדות ובילבול צריך להמשיך לשלב הבא-

ללמוד לשחק על הרצף, על המנעד, לתת מקום לצורך הגברי ללכת על הקצה עד סכנת מוות, לכבוש ולהיות ממוקד עד התעלמות מכל מה שסביב, יחד עם היכולת לבטא רגשות עדינים, לתמוך בהצלחת אחרים, לערוג לאהבה.
כי המרווח בין הקטבים יוצר מתח, והמתח יוצר תנועה (ואם לא, הצטברות שמביאה לפיצוץ) וכאשר תנועה של אחד משתלבת עם תנועה של שניה, ובכן, נולדת שם תשוקה.

הירהורים בעקבות המבוא של "דרך גבר"
שבת של עונג ביצ'יס

לפני 4 שנים. 24 בפברואר 2020 בשעה 13:12

לא

אין

פשוט מאוהב

בדילדו החדש

אני (חשבתי ש) מכיר את עצמי היה אחד קטן ואחד שנראה גדול מידי, התלבטתי (לא על הקטן, ברור שלא קטן (ותסלחו לי כל הזכרים הקטנים)) אם הגדול הוא לא גדול מידי

ועכשיו, כשהיא נועצת אותו לעצמות האגן שלי וכשאני עושה איתו אהבה במקלחת

ובכן, אולי הוא לא כזה גדול כמו שחשבתי

או שכרגיל המעטתי ביכולות שלי

לא

אין

מאוהב

😍