צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יוצא לאור

תתפקס
תתחדד
תחתוך את עצמך כדי להתעורר
אל תאחר
אל תפספס
תמהר
תתלבש, צא לעולם
כמו פקיד שפותח אשנב קטן
לפני כחצי שנה. יום שבת, 23 באוגוסט 2025 בשעה 3:43

טוב, אתם ואתן בטח לא שמתם לב אבל נפל דבר בכלוב

אני כבר לא אחר

כלובי החליף את התיאור לקינקי

ואני פלואידי ורסטילי אבל עושה בעצמי את השינויים בי

ופתאום

אני מוגדר אחרת ע"י אחרים

וזה  (כמובן) הטיס אותי ישר לחפירה עמוקה

מין סשן מנטלי אם תרצו

מי אני ומה אני

ועוד

ריפרפתי הבוקר בבלוג של קאקהולד וכרגיל הזדעזעתי והתרגשתי בו"ז

התיאורים של מה עשיתי עם ההוא בזמן שאתה מופשל ומושפל

דאאם

כשפתחנו את היחסים ביננו אמרתי לאשתי שיש בה פוטנציאל להפוך למפלצת. היא אישה מינית כלכך ואני עם השנים מסרב יותר ויותר להעניק לה את מה שהיא צריכה ורוצה, לא בגלל שאני חרא של בנאדם, בגלל שההנאה והשיחרור שלי במיניות שונה מאוד ממה שעושה לה טוב, אז אני מעניק לה אותי כשמתאים לי (לא לריצוי במיניות, רק מתוך תשוקה) אבל רוב הזמן היא מבקשת ואני לא רוצה

ולפני שנסעתי לדאדי בסופש שעבר (תודה דאדי! ברוך יוצר הכוס ומעורר אותו בכל פעם מחדש לחיים. שלך תמיד🙇🏻‍♀️) היא שאלה איך אני הייתי מרגיש אם היא היתה יוצאת ל48 שעות של תאווה מטריפת חושים 

והתגלגלתי עם השאלה שלה, לא השבתי ישר אפילו שהיתה תשובה על לשוני, הירהרתי בזה, הרגשתי את זה, נתתי גם לדמיון להוביל אותי לפנטזיות והתשובה היא גבירותיי ורבותיי שזה עלול לכאוב לי אבל כן ובוודאי שהייתי שמח בשבילה לסופש מענג 

ובחיי שהייתי לוקק אותה כשהיא חוזרת

מת על הפות שלך מותק😘, הלוואי שהיא היתה גם קצת יותר כוס והיה בה שיווי משקל בין עדינות ופגיעות לתאווה ואבדן שליטה, מגיע לך.

 הרטיבות שאוחזת בי כשאני רואה גיפים של זין שחור בכוס ורוד עם לשון שמלקקת מלמטה היא בלתי נשלטת ועם זאת לא משהו שאני מאחל לעצמי בשום תפקיד, אולי רק של הכוס הורוד, יש לי מרווח בריא בין פנטזיה ועוררות מינית מפורנו לבין הרצון לממש בחיים עצמם

ועל מי אני עובד, פעם, במקדש, וגם ככה היו לי אנרגיות קשות של מלחמה, כשהם ישבו לידי והזמינו אותי להצטרף למיזמוז שלהם קפאתי ואחכ רעד לי כל הגוף, יש בי רגישות גדולה יותר מזו שאני מוכן להודות בה.

אז בנפרד

והיא רוצה יחד

מי יודע, אולי עכשיו כשאני קינקי זה יקרה בקונסטלציה מאחדת מרגשת ונפלאה

סקרן לבאות

 

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 17 באוגוסט 2025 בשעה 1:16

לצוות על דאדי לישון טוב לפני שאני מגיע אליו

ולקחת ויטמינים ומגה גלופלקס

כדי שלא אשבור לו אצבעות או אגן עם הטוסיק הרעב שלי כשהוא הופך אותי למפלצת רעבה ונוטפת

 

ועוד שאלה שנשארתי איתה

עד כמה להיות ילד קטן של דאדי זה פאתטי כשאני כבר נושק לחמישים

 

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 13 באוגוסט 2025 בשעה 2:43

"חושב עליך ילד שלי. 

חלומות פז. 

תחלום איך אתה מבקש מתחנן מאבא להופך אותך מהילד גבר גבר שאתה לזונה סיסי שלו…"

 

 

🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰🥰😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍😍

לפני כחצי שנה. יום שני, 11 באוגוסט 2025 בשעה 12:34

אז כלאחר יד הוא מציע שנצא למשו סקסי בשישי בערב

ובעצם מזמין אותי להישאר עוד לילה

אני שלולית

אז מה סקסי וקורה בשישי בערב?

בדסמי ו/או גייזי שובב

למכוונים נכונה מבטיח לשלוח תמונה שלי לבושה לאירוע💃

לפני כחצי שנה. יום שני, 11 באוגוסט 2025 בשעה 1:49

כן, כזו אני, גם כזה

ואתה אוהב כלכך להזכיר לי שזה מה שאני בשבילך

ואני מחייך כי זה נכון כלכך

אבללל

איך זה שככה אתה מטפח אותי

להיות הזונה הרעבה לזין שלך

שתמיד פעורה

תמיד נכונה ומוכנה לקבל אותך מרטיבה מ0 ל100 ב3.2 שניות

שמטפחת את הגוף שלה, את החורים שלה להיות לשימוש פעורים נוטפים ומוכנים לקבל להחדר 

ואזזז

כשאני מקבל על עצמי את התפקיד ומסתובב בעולם מוכן להתכופף לשימוש וכל זין שמנפנפים בו מולי גורם לי לפעור פה וגרון, לנטוף רוק בתשוקה

אתה אומר לא, זונה, אבל רק שלי

איך? איך אתה מצפה ממני להמנע מלקפוץ על גברים אחרים?

איך אני יכול לעצור את עצמי?

איך להתאפק כשאתה כלכך רחוק אני כלכך מיוחם ולמצוא זין לשימוש זה כלכך פשוט?

הרי זונה הוא של כולם, לא? זה מהות התפקיד

אפעם לא הבנתי את הקטע של זונה אבל רק של אחד

וכל פעם אתם מעודדים אותי ואז מגבילים אותי

זונה מונוגמית?

פחחחח

הדבר היחיד שאצלי לא ברור איך מסתדר גמוגם

פה זה או או

תבחר

זוטעני

 

 

* וכן, זו הפעם ה273 שהמילה זונה על הטיותיה מופיעה אצלי בכותרת של הבלוג. כנראה ש...

לפני כחצי שנה. יום שבת, 9 באוגוסט 2025 בשעה 5:49

כבר שכחתי כמה שזה חשוב להקדיש זמן ותשומת לב לפני סשן

כן, זה יקרה סופסוף בחמישי הבא

לא נפגשנו כבר כמעט שנה אבל ברגע שהוא שלח לי הודעה "את שלי" וזה בדיוק מה שהרגשתי, שלו, ההתכתבות הפכה מהר מאוד לתאריכים ביומן

ומאז הוא לא יוצא לי מהראש

אז אני מנתב את הפיעפוע הפנימי הזה לטקסים קטנים שאני עושה עם עצמי בשבילו

קם בבוקר ועושה מתיחות ותרגילי גמישות כדי שיוכל לכופף אותי כרצונו וחוליות השידרה של גבר בן 46 לא יהיו אלו שמפריעות לו למקם את הגרון שלי מול מפשעתו

מצלם לו במקלחת בוקר

וכשאני מורח קרם גוף כדי שעד יום חמישי כבר אהיה רך ונימוח כולי מצטמרר תענוגות

לפני כחצי שנה. יום שישי, 8 באוגוסט 2025 בשעה 9:07

אני יודעת

אתה צריך עכשיו אדמה

אמרה וצודקת

כל הסיבוב הזה ליוון היה לי מיותר

היא עפה, הילדים עפו

ואני? לא היה מאושר ממני לחזור

כאילו יוון מהממת. כשאמרו ארץ זבת חלב ודבש טעו באיזה 1300קמ לכיוון צפון מערב

מהחופים עד לראשי ההרים הכל נהדר ונפלא

ואני רק החזקתי מתח ותלישות 

כל הדולבים מפוארי הפארות כאין וכאפס לאומת השתיל של השלטית המקומטת ששתלתי בגובה הברך וכשחזרתי כבר עבר אותי בגובהו

ומאז אתמול כשחזרנו אני קובר את ראשי שפתיי ולשוני בפותה המתוק שהוא לי אדמה ובית

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 3 באוגוסט 2025 בשעה 1:44

והנה זה קצת חוזר אליי אחרי תקופה אורכה

הללכת בחוצות והראש מריץ פנטזיות

בחיי שהתגעגתי לדמיון המפותח שלי

ואין כמו חופשה בניכר בשביל להזכר בעולמות ישנים

ועוד עוזר לי הליכה מאומצת בין בולדרים ענקיים שגורמים לכל הגוף להשתתף בהליכה, לא רק הרגליים שזזות ימין שמאל ימין, דילוג מעל סלעים, התפתלות בין מעברים, טיפוס מותח איברים, התחמקויות מפטל שורט (או פשוט לעבור דרך ולתת לו לשרוט) הרמת מבט תכנון נתיב ורק אז תנועה, והכי הכי החוסר בשביל והתחושה שאיש לא היה במקום שבו בחרתי ללכת

ואז, כשאני מגע אל הכפר בן ה1000 שנים

והמעיין עם הבריכונת בכניסה לטבילת רגליים וריענון פנים.

כל כפר צריך מעיין ריענון בכניסה.

והנה זה בא

המבוגר עם רעמה לבנה בטנדר הופך בדמיוני לצייד גברים צעירים ועסיסיים

הזוג בקפה שבדמיוני מזמין לאקסטה של אחהצ בביקתה שלהם. וואי וואיי, מה עשינו שם. בדמיוני.

והמכשפה בדרך שמפה לשם אני מוצא את עצמי שוכב על העפר כדי שתוכל להשתין ישר לפי

ואז הלמברג'ק על הטוסטוס שעוצר והיא רושפת לעברו חכה לתורך והוא בצד מצית סיגריה בשלווה עד שתסיים והוא יוכל לשפוך את שפיכו לגרוני

טריוויאלי 

לכאורה

אבל באמת שהדמיון התפוגג לי בשנתיים האחרונות

ואז הגיע החו"ל...

 

 

 

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 31 ביולי 2025 בשעה 3:44

ועמוק אל תוך הלילה אחרי יום ארוך של ירידה ברגל מההר אל חוף של מפרצון  קטנטן ושנורקלינג וטיפוס מפרך אך משיב נפש וטברנה ובשר בחופשה המשפחתית היא אומרת אתה לא נותן לי מספיק ממה שאני צריכה (אמלק-תשומת לב חום אהבה ואינטימיות שתמלא את הבור שיש לה בנשמה) ואין לי יותר לתת

ובבוקר אני קם עם צעקות בתוך הראש

ואז הוא שולח לי הודעה תראי לי את הכוס

ואין לי לא כוח ולא חשק אז אני מתעלמת

ועוד הודעה, אל תתעלמי

אז בחוסר חשק אני מתערטלת ומצלמת לו תמונה של לצאת ידי חובה

והוא אומר לא, סרטון

והחשק מתעורר

ואני מצלם לו את עצמי פעור מלפנים ומאחור

והוא כותב לי ילדה טובה

אבל שוב אני שוקע לקושי ולחיים עצמם

עם חיוך קטן ורעב שמתעורר לגנוח בזרועותיו ולמרגלותיו

לפני כחצי שנה. יום שבת, 26 ביולי 2025 בשעה 2:13

והשמאל הולך ונעלם

כך גם אצלי

הנקבי מתפייד והזיכרי הולך ומקבל יותר מקום לביטוי ושליטה

אבל שלא תטעו

התנועה הטקטונית הזו בתוכי לא מבטלת את הצדדים הנשיים, היא אוספת את החלקים העדינים, הרכים וגם את אלו המשתרמטים ומעניקה אותם לגבר שאני

ואמנם זה פחות, כי בנשיות קל להם לבוא ולהיות וגבר יש גבול לכמה שיכול להיות רך וענוג, במיוחד בישראליות הלוחמת שבה אנחנו מתנהלים

ועדיין, קיים בי

וזה פחות בנקבים הנקביים, אצטרך להשלים עם הנקבים הזיכריים שאני, כן, זכר מנוקב נקבים 

וזה חדש לי

ולא מרגש ומיוחד, אני מגלה בי זכר נורמאלי עד שיעמום שמידי פעם מפנטז על גבר גדול מנוסה ובוגר להתנקב בזרועותיו, איזה בול שאהיה שלו שיזיין יכרבל ומי יודע אולי אפילו יכיל דמעה סוררת פה ושם

והיא? אני אהיה לה לגבר, לא הכי הכי גבר שיש בעולם, ובכל זאת, גבר

עד הגל הבא שישנה את המציאות המוכרת

כי ככה אנחנו הפלואידים

אנחנו משתנים מעומקנו לכדי אדם אחר כל פעם מחדש