יוצא לאור

אני מתבונן בריתמוס שלי ונדהם,

לפני שלושה שבועות היינו הכי מחוברים (וגם מחוברות) ומסונכרנים באנרגיה המינית שלנו. חגיגה אחת גדולה ומתמשכת.

ואז קצת התרחקנו, מה קרה? לא זוכר, רק זוכר את תחושת ריחוק נינוח ולא מתאמץ. ואני, בראשי היתה הצפה של רצון להתמסר למעשים שאת לא היית רוצה לקחת בהם חלק, אלה האגרסיביים והמקטינים שאני זקוק להם לפעמים.

ואז לפני ווסת, ווסת ריחוק מסויים, יו קנאו...

ואז שבוע בשטח בלי מיניות בראש ובגוף, כמה שקט גאד דאם. והיא רצתה וביקשה ואני הסכמתי לתת הכל מתוכי חוץ ממיניות והסברתי לה כמה טוב לי בלי

ועכשיו? מה עכשיו? שוב חוזר הניגון של להרפות את עצמי לגמרי בידיים של אחרים.

ואיזון?

כזה נגיד של תקופה רגועה שקטה ויציבה?

לא בקיץ, בקיץ אני מבקש לעוף לא להתקבע ולהתבסס

אז מה עושים? הרפתקאות, זה מה שנשאר.

רעיונות?

אני פתוח

וגם פתוחה