יוצא לאור

הכי קשה לי כשהקושי שלך כלכך גדול כך שאני לא יכול להכיל אותו.

את מציפה אותי. ואני יודע, זה מחסור בשעות שינה וזו המריבה שהיתה לך איתה, וזה חיים בלי אויר לנשימה.

אין לי אפשרות לתת לך את הפרופוציות להאיר את עיניך גם חיבוק עמוק לא יפתור גם לא סקס סוער ומלא תשוקה (זו התרופה שלך)

אז אני מתרחק

משתבלל

דוחה אותך מעליי. לא ממש הדבר הנכון לעשותו אבל יש גבול למה שאני יכול לתת במצב הזה, במיוחד שלפני יומיים הבטחנו לעצמנו שלא נגיע לשם שוב.

יום נהדר יקירתי.