התקלחתי היום, אחרי שיומיים וחצי לא התקלחתי. המקלחת כאן מגעילה אותי אבל גם התחושה בלי מקלחת במקום כזה גם מגעיל אותי.
הראש מסתובב לי ואני עייפה רוצה להכנס למיטה וללכת לישון, אני מנסה למשוך את הזמן עוד קצת ואז...
כרגע אני נמצאת בחדר ריפוי בעיסוק ואני כותבת.
אין לי כח לכלום הכל משעמם אותי.
צריכים לבוא לבקר אותי היום. חברות. לראות פנים מוכרות. נחמד.
אתמול ד"ר ג' הודיע לי שאני משתחררת בעוד שבועיים. בנוסף הורידו לי במינון הכדורים בבוקר והעלו לי את המינון בערב.
שוב אכלתי בבוקר ואני כועסת על עצמי. אני ילדה טובה בסה"כ וכשקוראים לכולם לבוא לאכול אני הולכת.
אם לא היו קוראים לנו באופן אישי, אז יש מצב שלא הייתי ניגשת לחדר אוכל. גם כך האוכל נראה מזעזע.
יש לי חברה כאן שסובלת גם מהפרעות אכילה וכל היום היא לא אוכלת עד הערב, בדרך כלל. ואז יש לה מנצ'אס והיא אוכלת חטיפים עד הלילה.
היא מדברת איתי על זה הרבה ולא קל לי. היא שאלה אותי מס' פעמים אם זה מפריע לי, אבל אני לא מסוגלת להגיד שזה מפריע,
כי אני מבינה את הצורך שלה לפרוק את זה ולהוציא החוצה ומי יבין אותה הכי טוב אם לא אני שסובלת מאותה בעיה ?!
אתמול היה לי יום קשה ביותר בגלל הידיעה שעליתי במשקל וגם בגלל שהמשכתי לאכול והרגשתי כל כך מגעילה מבפנים ומבחוץ.
בצהריים ביקשתי עזרה תרופתית שתפסיק עם זה, נתנו לי כדור והלכתי לישון.
יש יתרון במקום כזה, כי כשלא טוב ישר יש תשובה בצורת כדור או תרופה אחרת שמרגיעה ואז מרגישים יותר טוב או הולכים לישון.
אהבה - מהי אהבה ? כל מה שאני רוצה זו אהבה של בן אדם אחד שיקבל ויתן לי מה שאני צריכה.
יש בי כל כך הרבה לתת לאחרים ואני לא מסוגלת לקבל מאחרים שרוצים לעזור לי.
לפני 13 שנים. 9 באוקטובר 2011 בשעה 6:57