סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

TO BE OR NOT TO BE

סיפורה (הקצת אחר) של O.

אני אמיתית והבלוג הזה אמיתי.

שמי O והייתי באשפוז מרצון בבי"ח לבריאות הנפש, במשך קצת יותר מחודש.
שלחתי משם את החומר לבלוג, עם אנשים אשר הביאו, ועדיין מביאים אותו לפירסום, שגם דואגים להעביר אליי את תגובותיכם.
אענה במידת האפשר, באופן אישי או דרכם.

הסיפור שלי מתחיל הרבה הרבה לפני מה שמובא פה. לפני 39 שנים, ליתר דיוק, אבל מי סופר.
אני רוצה לשתף אתכם, וזה לא יהיה בהכרח בסדר כרונולוגי.
לפני 13 שנים. 9 באוקטובר 2011 בשעה 18:50

ריקנות, כל כך ריקה מבפנים ומצד שני מלאה. לא מצליחה להוציא החוצה את כל הרפש. לא רוצה לחיות. לא רוצה להתמודד עם החיים ועם המציאות.
אין לי שום מחשבה לגבי העתיד, אני מנסה פה ושם לחשוב מה יהיה כשאני אצא מכאן. אני מנסה לתכנן ובהתחלה הכל נראה וואו ורגע אחר כך חוסר רצון מוחלט.


4X4​(נשלט) - לא היה מקום במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר?
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י