יום שישי 18:30
אתמול בערב יצאתי עם חברה טובה לבר-מסעדה, מקום שפתוח 24/7. הייתה שם במה פתוחה, שכל מי שרוצה לשיר או לנגן מוזמן לעלות עליה. היה ממש כיף. שתיתי כמובן אלכוהול והייתי בראש טוב. הנחמד בכל זה שגם פגשתי אנשים שמזמן לא ראיתי. גם עצם היציאה מהבית למקום שמח, וגם זה שהיה לי טוב, וגם צחקתי לא פעם אחת. חזרתי הביתה אחרי 2:00 בלילה, לקחתי כדורים והלכתי לישון.
התעוררתי הבוקר בסביבות 11:00 על ידי טלפון מג', דיברתי איתה ועודדתי אותה. אחרי כן ע' התקשר ובשיחה הוא אמר לי שהוא מתגעגע אלי ואוהב אותי ושאני חסרה לו. בקיצור כל יום דעתו משתנה, אבל זה מובן ואני לוקחת את הדברים שהוא אומר בערבון מוגבל. אני יודעת מה אני שווה ואני לא צריכה להוכיח כלום לאף אחד.
אתמול בלילה קיבלתי מיסרון מא' עד כמה הוא מאוכזב ממני ושיהיה לי דרך צלחה. נעלבתי ממנו, כי הוא זה שביקש ממני להמשיך בחיי ושאני לא אהיה תלוייה בו. אני מוכרחה לשוחח איתו על כך.
השעה עכשיו 22:40. אכלנו ארוחת ערב אצל אחותי, וגם אמא שלי הגיעה. לא התרגשתי מהפגישה, הכל התנהל כשורה.
הפרוד שלי נסע הלילה לחברתו החדשה והוא מתכוון להישאר לישון שם. מוזר לי כל העניין הזה, אבל אנחנו מדברים על זה בחופשיות וזה טוב.
שלחתי לNO מיסרון, איך זה שהוא ראה אותי אחרי תקופה ארוכה, כאשר הוא יודע שהייתי מאושפזת ואפילו לא התקשר לשאול לשלומי. עדיין לא קיבלתי שום תגובה ממנו, אם בכלל תהיה תגובה. אני יודעת שאני לא צריכה לצפות לתגובה ממנו, אבל בכל זאת זה יהיה פוגע אם לא.
אני כבר מסטולית לגמרי מהכדורים, אני כבר אלך לישון.
סיימתי שיחה עכשיו עם ע', ושוב הוא מדבר על הביחד שלנו וכמה שהוא מחכה לי ורוצה אותי. הוא לא סגור על עצמו וזה מבלבל.
סידרנו עוד את החדר שלי היום, ועכשיו יש לי ארון לבגדים. לאט לאט החדר הזה יהפך למבצרי ואוכל להרגיש בו נוח. כרגע הוא די ריק ויש בו הד. גם צריך לצבוע את הקיר מחדש גם זה יגיע...
לפני 13 שנים. 25 באוקטובר 2011 בשעה 20:08
