יום ב', השעה 13:00
טוב, אז אתמול דיברתי עם א'. הוא הגיב לSMS ואחר כך שוחחנו בטלפון.
אתמול היה לי הספק גדול בעשיית כל מיני דברים, שנדחו כבר הרבה זמן. הרגשה טובה לסמן V ליד כל משימה ומשימה שסיימתי אותה.
כל כך רציתי לנוח בצהריים אתמול, אבל הסומכת שלי כל פעם נתנה לי עוד ועוד משימות לבצע. בסוף יצא לי לנוח אולי 20 דקות.
הרבה לפני האשפוז שלחתי מלא קו"ח למלא מקומות עבודה, ואתמול מישהו התקשר אלי ושאל אותי אם זה עדיין אקטואלי. ישר אמרתי לו שכן.
השעה עכשיו 23:00. אני עייפה, אבל חייבת לכתוב. הייתי בראיון עבודה, ובעוד שבוע וחצי אני אקבל תשובה אם התקבלתי או לא. אחר כך הלכתי לבקר את ג' שחזרה אתמול הביתה. גם אתמול ביקרתי אותה והיה ממש כיף, למרות שעולים דברים לא קלים. צריך ללמוד להתמודד איתם.
כשחזרתי מג' הלכתי לרופא המשפחה שלי. קבעתי תור אליו ב 20:00 ורק לקראת 22:00 נכנסתי. בזמן שחיכיתי החלטתי בשיא טפשותי לשלוח SMS ל NO, והוא ענה לי בחזרה תשובה כל כך פוגעת ולא נכונה. רתחתי מזעם וכתבתי לו תשובה. לצערי ולשמחתי ההודעה לא הצליחה להישלח...
כבר המון זמן, ואני מתכוונת להמון זמן, לא כעסתי כמו שכעסתי אתמול. הייתי מסוגלת להחטיף לו סטירת לחי שהוא לא היה שוכח אותי בחיים שלו. אחרי שיחה עם אחותי, שהרגיעה אותי קצת, מחקתי את כל ההודעות ואת מספר הטלפון שלו.
היום מהצהריים הייתי עם הילדים עד הלילה. מזמן לא ביליתי איתם כל כך הרבה זמן רצוף. הייתי מתוחה ועצבנית עדיין מ NO והיה לי קשה עם הבקשות שלהם לאוכל (זה תמיד מלחיץ אותי).
לפני 13 שנים. 30 באוקטובר 2011 בשעה 17:52