סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

TO BE OR NOT TO BE

סיפורה (הקצת אחר) של O.

אני אמיתית והבלוג הזה אמיתי.

שמי O והייתי באשפוז מרצון בבי"ח לבריאות הנפש, במשך קצת יותר מחודש.
שלחתי משם את החומר לבלוג, עם אנשים אשר הביאו, ועדיין מביאים אותו לפירסום, שגם דואגים להעביר אליי את תגובותיכם.
אענה במידת האפשר, באופן אישי או דרכם.

הסיפור שלי מתחיל הרבה הרבה לפני מה שמובא פה. לפני 39 שנים, ליתר דיוק, אבל מי סופר.
אני רוצה לשתף אתכם, וזה לא יהיה בהכרח בסדר כרונולוגי.
לפני 13 שנים. 8 בדצמבר 2011 בשעה 17:29

יום שלישי
העונה שבה כולם חולים. לפני שבוע הבת שלי היתה עם דלקת גרון. התחלנו טיפול באנטיביוטיקה, ויום אחרי זה התברר שהיא אלרגית לפניצילין, אז החלפנו אנטיביוטיקה.
היום אני הולכת עם הבן שלי לרופא. הוא חולה אסטמה. הפרוצדורה מוכרת- אינהלציות ועוד חומרים למיניהם. אבל צריך לבדוק שזה לא הפך לדלקת ריאות. מאז שהוא תינוק הוא סובל מזה. משאף כל לילה לפני השינה, כדור מונע כל לילה, ואינהלציות אינסופיות. פעם לא היתה לנו מלחמה על זה, ודווקא היום, כשהוא גדול יותר, הוא לא מוכן לעשות אינהלציה. זה מפריע לו לשגרת היום. מפריע לו לשמוע טלוויזיה, מפריע לו לשחק, פשוט מפריע.

אוקיי, היה ברור – הבן שלי עם התקף אסטמה + ברונכיט. כואב לי עליו. אני כולי תקווה שביום מן הימים זה יעבור לו.

משעמם לי ואין לי מושג מה לעשות. אין לי אינטרנט – אז מחשב יורד מהפרק. התקשרתי לחברה והיא לא עונה, אז אני נשארת שוב לבד עם המחשבות הטורדניות על מהות החיים ומה הטעם בהם, על האהבה שאין לי והרצון העז שיהיה לי מישהו כזה שישכיח ממני הכל.



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י