יום שבת
עוד סופ"ש שאני ישנה אצל הילדים כי האקס שלי נסע לחברתו.
חזרתי הביתה לקראת 11:00 ועבדתי קצת בגינה. זה עושה לי טוב, ריפוי בעיסוק.
יום שישי עבר בסדר יחסית. לא עשיתי הרבה: ישנתי שנ"צ טובה, אכלתי ארוחת שישי אצל ההורים, ואחר כך הלכתי אל הילדים.
הפעם לא ישנתי במיטה שלו, אלא על הספה. אני מרגישה כבר לא ממש שייכת לשם, שלא לדבר על לישון לו במיטה - אחרי שגם היא ישנה שם.
היום כשהוא חזר, הוא שוב הביא איתו אוכל ממנה. זה דבר שאני אצטרך להתרגל אליו. עד לפני כמה זמן הייתי מנשקת אותו כשהיה מגיע, או כשהייתי הולכת. כעת, כבר זמן מה שאני לא עושה את זה, ולא נראה שזה מפריע לו או חסר לו, והוא לבטח לא ישאל אותי מדוע זה הפסיק, או מה קרה. ככה זה היה כל השנים ביחד, אז עכשיו – כשאנחנו כבר לא ביחד – אין שום סיבה שישאל, ולי אין שום סיבה להתלונן על זה.
אתמול בלילה רציתי להתקשר ל-NO ולא העזתי. אני מוכרחה לדבר איתו, להבין דברים. אבל אני מפחדת מהתגובה שלו, או מזה ששוב אני אתקשר והוא לא יענה לי, מה שאכן קורה בשבוע האחרון.
יום חמישי היה לי יום משוגע. הוא התחיל רע ונגמר בהיי גדול. אחרי שדברתי עם הפסיכולוג שלי על האמהות שלי ושבי, והיתה שיחה טובה, לא קלה – אבל טובה, נסעתי לשתי ההופעות. צחקתי והייתי מאושרת כמו שלא הייתי כבר הרבה זמן. הבטחתי לאחותי שלא אשתה אבל שתיתי קצת, וזה משחרר כמו שאתם יודעים. הייתי ממש שמחה וצחקתי המון, והייתי עם חברים והיה כייף גדול. חזרתי הביתה ב-2:00, ועוד ישבתי וכתבתי קצת.
השעה עכשיו 20:35. אני אחרי מקלחת טובה עם מים חמים ששטפו את הכל מעליי, אבל התחושה הטובה הזאת מחזיקה מעמד אולי רק רבע שעה אחרי המקלחת. יצאתי החוצה ועבדתי קצת בגינה להוציא אנרגיות, אבל אני מתעייפת מהר וזה לא מספיק. קודם לכן התקשרתי ל_NO והפעם השארתי לו הודעה במשיבון שאני רוצה להפגש ולדבר איתו. בינתיים הוא לא חזר אליי.
השעה כבר 22:35 ו-NO עדיין לא התקשר אליי. אני אובדת עצות. אני לא יודעת מה לעשות. אני מוכרחה להפגש איתו ולדבר איתו.
אני שונאת דברים לא סגורים. אני שונאת להיות תלוייה באוויר. אני פשוט שונאת את ההרגשה הזאת שדברים לא נמצאים בשליטתי, ושאין ביכולתי לעשות כלום.
לפני 13 שנים. 9 בדצמבר 2011 בשעה 13:20