לפני 17 שנים. 13 באוקטובר 2007 בשעה 15:44
למה בעצם אנשים עושים את זה לעצמם?!
מילא קפה עם שוקולד ליד
או אפילו שוקו!
אבל תה?! למה?!
{אין צורך להביא לתשומת ליבי כי זה הפוסט הכי מטומטם שכתבתי, אני מאוד מודעת לכך.}
החיים בורוד
לפני 17 שנים. 3 באוקטובר 2007 בשעה 9:44
תחשבו חיובי,
תתמקדו במה אתם כן רוצים לזמן לחיים שלכם
ותהיו מופתעים מכמה כוח יש לכם:)
לפני 17 שנים. 3 באוקטובר 2007 בשעה 9:32
אני חושבת שהגיע הזמן לרענן את הפרופיל שלי,
בעקבות כך מעבירה את החלק שאני מאוד אוהבת לבלוג.
שיהיה לכם מושג:)
מה אני אוהבת: {מקורי שלי,לכל המבררים ותוהים}
לאהוב ולהיות נאהבת, זוגיות, השלמה, פרח אדום, סקס, מישהו לישון איתו בלילה, מישהו להתעורר לצידו בבוקר,קפה למיטה,
את הים בלילה {כשכולם ישנים והכל רגוע ושליו מסביב},
לבכות מאושר, צמרמורות נעימות, חיבוק חזק שעוטף אותי {כזה שכמעט נחנקים},
שיחות עמוקות עד אור הבוקר בלי להרגיש את הזמן עובר, שמש זורחת,
שבת בבוקר, קולנוע, נסיעות ארוכות, מוסיקה, לקום מוקדם בבוקר ולהרגיש הכי עירנית שאפשר,
סופשבוע ארוך עם הגבר שאני אוהבת שאת רובו מבלים במיטה, סיגריה, סרט שגורם לי לשבת ולחשוב הרבה אחרי שסיימתי לצפות בו,
יין אדום, אנשים שמסתכלים עלי ומחייכים ככה סתם, לישון,
ארוחה טובה,לונה פארק, פרפרים, שיר שאני הכי אוהבת שפתאום מתנגן ברדיו, חיוך שלא יורד מהפנים {עד שנדמה שהלחיים ישארו ככה לנצח},
טיול ביום שבת בבוקר, מבט חודר,פריחה באביב, ספר טוב, נהיגה מהירה ומשחררת,
ליטוף, מקלחת חמה באמצע החורף, נשיקה לוהטת, התרפקות של כלבלב או חתול, שקיעה, להסתלבט, יצירת אומנות שמשאירה אותי פעורת פה, כתיבה, טלפון מהאדם שאני הכי אוהבת באמצע יום מגעיל ולחוץ, הופעה שמציפה אותי באדרנלין, לפתוח את האינטרנט ולראות
ששום דבר רע לא קרה היום, גשם, הריבוע הקדוש: פוך,מישהו שמיוחד לי, סרט איכותי בDVDוסיידר חם,
פתק קטן על המקרר, שיר שנכתב במיוחד בשבילי, חבילה בדואר, קיץ, געגוע, ללמוד משהו חדש שלא ידעתי קודם, קרב כריות, פיקניק בטבע, שוקולד, חלום מתוק, גלידה, חדשות טובות, במבה, לישון בעירום, פלירטוט, להתכרבל, דברים צבעוניים,
לעשות החלטות לא פשוטות ולדעת שאני אתמודד איתן,להתעורר בבוקר גשום ולדעת שהיום זה היום חופש שלי.
לפני 17 שנים. 28 בספטמבר 2007 בשעה 10:59
איכס,איכס,איכס
יותר מאשר שהנשים הנצלניות האלה מוציאות אותי משלוותי
{וכאן אני אעצור את עצמי כי אני לא ארד לרמה של שפה רדודה למרות שיש לי הרבה מה לומר על נשים מהסוג הזה}
הדבר שיותר מטלטל אותי אלה הגברים הטיפשים שנותנים להן לנצל אותם!
לא, אני לא שופטת
אני פשוט לא מצליחה להבין אתכם!
אהבה ואפילו שליטה ניתן למצוא גם בלי שירוקנו לכם את הכיס!
מאוד אשמח אם תענו לי על השאלות הבאות:
מה עומד מאחורי הרצון הזה להיות מנוצל כלכלית?
האם אתם באמת מקבלים משהו בתמורה?!
או שאתם רק נותנים,נותנים ואז מתחילים להבין שמישהי חוררה לכם את הכיס וכל מה שקיבלתם ממנה זה את המילים "תקנה לי,אני צריכה, אני רוצה".
במקום של ניצול מהסוג הזה יכולה באמת להיות אהבה?!
האם אתם חושבים שאם לא תתנו לא יאהבו אתכם?
אני יכולה להשתגע מהתופעה הזאת, להשתגע!
וככל שהימים עוברים אני מבינה שיש מי שמזין את הבחורות השפלות האלה כי עובדה שהן מתרבות.
בשביל כסף, עובדים!
לא סוחטים מאנשים אחרים!
לפני 17 שנים. 8 בספטמבר 2007 בשעה 9:02
אין ספק שהשתיים קשורות זו בזו בחוט זהב עבה מאוד.
אם לא יודעים לסלוח אי אפשר להתחיל דף חדש/ תקופה חדשה {אמריקה, אה?!}
אז יתכן ואצלי זה קשור לשנה שהסתיימה, שנה שנתנה לי בראש
וגרמה לי להסתכל על החיים בצורה כ"כ שונה
יתכן וזו התקופה הזו בשנה שבה מתחילה שנה חדשה, לבנה, טהורה
{קשר ביני לבין הדת הוא מקרי לחלוטין, אבל גם אני לא יכולה להתעלם מהעוצמה שקיימת בימים אלה באויר, באוירה}
הסליחות, הרצון לסלוח ולדעת לסלוח ממקום אמיתי, בריא, נכון, שלם מקיפות אותי בתקופה זו:)
למדתי לסלוח,לא משהו שאני יכולה להגיד שהיה לי קל לעשות אותו
אבל למדתי שכדי להמשיך הלאה אני צריכה להשיל מעלי כעסים מיותרים כלפי אנשים, כלפי עצמי.
אז השבוע,במסגרת המחשבות על מה היה,מה יש ומה יהיה,
לפני כמה ימים {בתאריך מסויים שקשור לאדם מסויים}
מצאתי את עצמי חושבת על הקשר שהיה, על האדם, על כל הכעסים שהיו שם בפרידה ואף לפני
והבנתי שכנראה שהראיה שלי היתה כ"כ לא נכונה.
אני לא מלקה את עצמי על מה שהיה, אני לא מלקה את עצמי על זה שנגמר
אני מאוד, מאוד שלמה עם כל דבר שקרה/קורה לי בחיים
היות והגישה שלי לחיים היא מאוד פשוטה: מה שצריך לקרות, קורה ובסופו של דבר, גם אם קשה לנו לראות זה לטובה.
אין להתחמק, אין לברוח, כל מה שכתוב לי מהרגע שיצאתי לאויר העולם,יקרה בזמן המיועד לו!
אז עם הפרידה אני שלמה והיום אני גם סולחת ממקום של הבנה שונה את הדברים שהיו.
אז אנשים,
תסלחו, כמה משמעות יש לזה עבורכם ועבור אחרים זה משהו שרק אתם יכולים להרגיש
אבל עבורי, זה עושה לי המון מקום בבטן, בלב, בראש לדברים חיוביים יותר ובעלי חשיבות רבה יותר:)
שנה נפלאה
אושר, אהבה
ויכולת אמיתית לסלוח!!!
לפני 17 שנים. 7 בספטמבר 2007 בשעה 10:11
פשוט לא להאמין!
כמעט כל גבר רווק שהכרתי
בשנתיים האחרונות
התחתן!!!
מה זה בעצם אומר?!
כן ירבו עוד ועוד אהבות כאלה:)
{לגבי חתונה דעתי אחרת}
לפני 17 שנים. 1 באוגוסט 2007 בשעה 20:32
כאילו שזה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו בחיים שלי
כפויי טובה וחסרי רגישות!
וברמה העקרונית, אם להיות ממש כנים
אני לא רוצה אנשים חדשים בחיי כרגע
אז תכבדו את זה בבקשה.
לפני 17 שנים. 29 ביולי 2007 בשעה 20:50
לאבד כלב זה לאבד משפחה.
לא הספקתי להגיד לך שלום וזה הורג אותי,
אני מרגישה איך הריקנות הזאת מכרסמת אותי מבפנים
ואין לי מה לעשות.
כל הכח הזה שהיה נעלם ברגע
ורק שבר,שבר בלב, שבר בנשמה.
ואני לא רוצה לחשוב על זה, לחשוב על החיים בלעדייך
ורק רציתי להגיד לך שלום, רק לחבק אותך ולהרגיש כמה את נעימה.
להעביר לך קצת מהאהבה הגדולה שלי אליך, להגיד לך שאני אוהבת
ולא הספקתי ואני אחיה עם ההרגשה הזאת לנצח.
ובא לי שהכל יעצר ושיהיה אתמול בלילה ושיצילו אותך!
כי זה לא הוגן שאת הולכת ככה,זה בלתי אפשרי.
ובא לי שכל העולם הזה יעצר כי הוא לא יכול להתקיים בלי שאת נמצאת בו.
ואני אוהבת אותך כל כך, יקרה שלי
ולא הספקתי להגיד לך, לא הספקתי ואני אחיה עם זה לנצח.
ולא רוצה זמן שירפא ולא רוצה קלישאות.
אני רוצה רק להרגיש אותך וזה בכלל לא הרבה לבקש
אבל אין יותר ועם זה אני צריכה לחיות, עם הריקנות הענקית הזאת שמאיימת לגמור אותי.
{בבקשה אל תגיבו}
לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 15:37
כי כשיש פנינה מוסיקלית מהסוג הזה,
זה לא יפה לשמור אותה רק לעצמי:)
שילה פרבר/ איזה זהב
איזה זהב, הכל בראש שלי,
קודש לא קבור בחול.
גם פרי שחור - אפשר לקטוף,
גם הים הגדול - התחיל בחוף.
ותמיד זה עצוב לי לעזוב,
תמיד זה עצוב לי לעזוב.
היי שלום, תודה רבה,
השארת לי בוץ בלב, אדמה חרוכה.
לקח לי זמן להיזכר שיש לי ברירה,
בין רע טוב לרע רע
תמיד יש לי ברירה.
איזה כבוד, מה אהבה
את מי את אוהבת אם את לא מכירה
אחרי שנה שלמה
כן, איפה היית?
איך את אוהבת אם את לא סקרנית
תתחממי עכשיו על אש קטנה
אהבה אסורה, מתוקה ומרה
מחר תבכי שנמאס לך -
אין מקום בדירה לעוד בן אדם
כל כך קרוב שאת לא רואה.
איזה זהב.... הכל בראש שלי...
איזה זהב.... הכל בראש שלי...[b]
לפני 17 שנים. 14 ביולי 2007 בשעה 21:47
אם פעם הייתי המאהבת, החברה הכי טובה, המטפלת,האמא והמובילה
של בני זוגי.
היום אני רוצה אחרת.
אני לא רוצה תחליף לאבא, יש לי אבא נהדר
אני לא רוצה מטפל, בשביל זה יש אנשי מקצוע
אני לא רוצה מוביל, אני יכולה להוביל את עצמי וגם אחרים בדרך נפלאה.
אני רוצה הכלה,מישהו שירצה ויצליח להכיל אותי כשאני צריכה את זה.
זה לא משהו שאני יכולה להגיד שהיה לי באף אחד מהקשרים בעבר,
אני גם לא חושבת שבאמת נתתי לזה מקום
וכנראה באופן מאוד מודע.
היום אני יודעת שאני רוצה להרפות מהצורך הזה של להיות הכל עבור בן הזוג שלי,
למלא כל משבצת אפשרית בשבילו.
הצורך האובססיבי הזה של להיות בשליטה כל הזמן לא תמיד עושה לי טוב
ואני רוצה להרפות, אני באמת רוצה.
והרגע הזה של ההודאה וההכרה אומר שאני יכולה אחרת!
זה פשוט עניין של זמן ומודעות של רצון אמיתי לשינוי.