|
|
|
Listening to Natalie and Alanis and the corrs, crying my brains out
age 15 all over again
well, 21 as well...
I suppose I needed a reminder for some reason or I wouldn't have done it
I'm trying to understand why but sometimes this unconcious mind is just a fucking mystery.
I did it anyhow cuz....enough is enough..
בסוף סיים אצלי במיטה לילה אחרי.
מסיבה, הרבה אלכוהול, וזה האלק, אז הרבהההה אלכוהול
והתגעגעתי מאוד
פשוט לבנאדם
והתגעגעתי
נורא לחיבוק
בכלל
ואיכשהו, הוא הכי רחוק - אבל תמיד שם בדיוק בזמן. מין כשרון.
וחיבוק זה כל מה שיכולתי לתת חזרה
יותר מזה רק היה מזכיר עד כמה אני כל כך הרבה יותר לבד מלבד...
מלבד העובדה שהייתי מתפרקת נפשית מההרגשה שבגדתי באמון.
אני כל כך טובה שזה עושה בחילה.
אולי כבר תסיים עם זה אתה?
אני לא יכולה יותר..
לא יודעת אם אני מרגישה גרוע מזה שלא עשיתי כלום עם האלק (אפילו לא נגעתי בו, קיבינימאט העולם)
יותר מאשר אם הוא היה נשאר לא-לישון...
אני עוד יכולה להריח אותו עליי רק מחיבוק ה'לילה טוב - סע בזהירות'..
ופשוט מרגישה כזה שיט.
כאילו אני עובדת על עצמי -
Damned if you do, damned if you don't -
שוב נשארתי לבד.
I hate you!
לא יכול להיות, לא יכול להיות שכל כך הרבה שנים אני סוחבת את אותם התסביכים, שעם כל המודעות לגביהם אני לא מצליחה לשנות שום דבר בנוגע
עד מתי?!?
I could take everything, anything
Nothing could shock me
Except for the coldness
But it seems like it's too late now....anyhow...
So would you kindly remove your presence from in between my ears?
פשוט ככה...
I think I'm losing it...
דווקא עובד לי טוב המרחק הזה.
אין ספק שזה מטריד את התאים האפורים שהורגלו לכימיכלים במינונים מסויימים
אבל כבר עכשיו מרגישה את הכאב הזה מתפוגג יותר ויותר מהר כל יום.
I'm good at bouncing back.
רק תוהה מה יהיה כשתחזור....
בא לי ולא בא לי שוב ליפול.
וזה לא קשה איתך - זה באמת ממש טוב כשזה טוב,
אבל אתה לוקח את זה כמובן מאליו והיחס הופר - הרע עולה על גדותיו.
שידורים חוזרים זה סביל רק בסיינפלד וחברים, לא ביחסים.
חייבת להעביר ערוץ.
מאוכזבת שאין לי כוח לזוז
מסיבה היום עם איזה מסאז' לרגליים ממש הייתה סוגרת לי את הפינה.
שעות יושבת עם מועקה בחזה
אוכלת שותה מעשנת מועקה
פאקינג מועקה
עולה לי בחילה
זה כמו כשלא מצליחים להקיא
לא יוצא הבכי.
לא יוצא.
זה תמיד מרגיש אותו דבר, במוקדם או במאוחר
זה תמיד אותו כאב
תסביכים מקבילים
פרצוף אחר.
