או שהחיים מדבר צחיח
או סערות ושטפונות
אין אמצע, כרגיל
שחור ולבן
קיבלתי סופסוף את המפתחות לדירה החדשה, שמחה וששון, עכשיו צריך לחכות עד יעבור זעם (כאילו, הגשם) בשביל להתחיל לשפץ;
אחרי התחבטויות והתלבטויות חתמתי סופית על החוזה עם החברה החדשה, מקווה שזו לא תהייה אכזבה כי וויתרתי במקביל על חוזה אחר מאוד שמנמן;
התחלתי לצאת השבוע עם מר בחור המושלם בשבילי, התאום הסיאמי שלי, סימינגלי
עד כדי כך כזה שאני מוצאת את עצמי תופסת מרחק רק מהפחד שמשהו פה לא אמיתי...
ולצורך זה בימים האחרונים שמתי בצד את השעשועים עם היזיז המושלם (כן, הוא פיצה על הייבוש מאז, ובגדול.. ושוב...ושוב..)
ומאמצע שומקום קיבלתי היום גם הזמנה "לשבת על בירה" ממישהו שהייתי דלוקה עליו עוד מתקופת האוניברסיטה, באמת אחלה תזמון
שלא לדבר על מר קו שחזר בזחילה והציע לי "לשקול לשבת איתו על קפה" (תשקול באמת לעשות קפה, אחד וחצי סוכר, תודה, אתה משוחרר, ביי)
אוף.
אם אני לא בעמדת החלטה אז אני בעמדת המתנה וחוזר חלילה ואני ממש ממש לא טובה באף אחת מאלו!
לפני 12 שנים. 21 בפברואר 2012 בשעה 22:51
