אבי,קראה אליו מריה בעודה אוחזת בצלב הגדול שעל חזה
מה לך בתי?
מישהי מבקשת לראותך בעניין דחוף והיא לא מוכנה לקבל סירוב.
האם אמרת לה שזו אינה שעת הווידוי?
אמרתי אבי,אך היא מתעקשת.
אם כך הכניסי אותה וסיגרי מאחורייך את הדלת.
מריה צעדה אל דלת הכניסה וביקשה מהעלמה הצעירה להתלוות אליה.
כל הדרך בחנה העלמה הצעירה את הציורים והתמונות העתיקות שהיו תלויות על קירות הכנסייה.
היא יכלה להבחין בקירות הדהויים.
היא יכלה להריח את ריח הטחב החריף שעלה באפה.
הגענו,קראה מריה,את יכולה להיכנס הוא ממתין לך.
העלמה הצעירה נכנסה פנימה אל החדר.
מאחורי שולחן רחב ידיים ישב אדם צנום בעל ארשת פנים חייכנית.
איך אני יכול לעזור לך בתי?שאל אב המנזר.
אני רוצה להצטרף למנזר.
הוא הביט בה במבט בוחן.
לנגד עיניו עמדה נערה תמירה בעלת עור חיוור ושיער אסוף ברישול.
בגדיה היו גדולים ממנה בכמה מידות ולרגליה נעלה נעליים מרופטות.
הוא הרים את ראשו וראה זוג עיני שקד גדולות ונבונות מביטות אליו חזרה.
חיוך רחב עלה על פניו כשפתח את פיו ושאל,אמרי לי בתי,מדוע תרצי להצטרף למנזר?
הרי את כל כך צעירה ותמימה,כל חייך לפנייך.
חיי המנזר דורשים מחויבות רבה,חיי המנזר דורשים אחריות רבה,חיי המנזר דורשים הקרבה
ואמונה שלמה,האם את מודעת לבקשתך?
כן אבי,אני מודעת לבקשתי ואני מוכנה להתחייב בלב שלם.
אם כך,המתיני לי כמה דקות בחוץ אני מעוניין להרהר בעניינך.
כן אבי,אמרה בעודה פונה לעבר הדלת ויוצאת חזרה אל המסדרון.
בעודו מהרהר מה עליו לעשות עם אותה עלמה צעירה הטלפון במשרדו צלצל.
מהצד השני של הקו נשמעה המילה sacrificium
ידו החלה לרעוד,הוא ניסה להניח את השפופרת במקומה,אך ידו הרועדת לא אפשרה זאת.
הוא צנח אל כיסאו והחל להזיע...
לפני 13 שנים. 8 בנובמבר 2011 בשעה 18:37