בשם האב הבן ורוח הקודש

לאחר כחצי שעה של המתנה נקשה הנערה על הדלת.
אבי,קראה הכל בסדר?חיכיתי בחוץ וחשבתי שאולי קראת ולא שמעתי את קריאתך.
היא יכלה לראות כי אב המנזר חיוור ורועד כולו.
במהירות מזגה מים צוננים אל הספל שעמד במרכז השולחן וקירבה אותה אל פיו.
אב המנזר לגם מן הכוס והרגיש כי הצבע חזר ללחיו.
תודה לך ביתי,תודה שהיית כאן ועזרת לי לחזור לעצמי.
זה בסדר אבי,באמת שלא עשיתי שום דבר שאחר לא היה עושה במצבך.
תתפלאי בוודאי לדעת ביתי היקרה שמעטים האנשים עליהם ניתן לסמוך בין כותלי המנזר.
עיניו היו עתה כואבות וכעוסות גם יחד.
אני מצטערת להפריע לך במצבך,אמרה העלמה אך רציתי לדעת האם הספקת לדון בעינייני?
אכן,השיב אב המנזר,החלטתי להשאיר אותך איתנו לתקופת ניסיון של שלושה חודשים.
בתום תקופה זו נתכנס שוב ונחליט האם תוכלי להפוך לנזירה לשארית חייך.
אב המנזר צלצל בפעמון הקטן שעל שולחנו.
לפתע נפתחה דלת החדר ומריה עמדה בפתח.
מריה,קרא אב המנזר העלמה הצעירה תשאר עימנו,בבקשה לווי אותה לחדרה.
כן אבי,מיד.
מריה הושיטה את ידה ואחזה בכתפה של הנערה,בואי אחרי אלווה אותך אל חדרך.
העלמה הצעירה הלכה בעקבות מריה.
הפעם יכלה הנערה לראות את החלק המוזנח יותר של הכנסייה.
הקירות היו אפרפרים ועל התמונות שעל הקירות נראו אנשים בעלי ארשת חמורת סבר.
לפתע,הרגישה הנערה רוח מצמררת חולפת במהירות במסדרון ועוברת דרכה.
שריקה עמומה נשמעה בעודה חולפת על פניה ודרכה.
הנערה אחזה במזוודה הקטנה קרוב אל חזה ובצעדים מהירים ניסתה להדביק את קצב הליכתה של מריה כדי לא להשאר לבד
במקום המפחיד והלא נעים הזה...