לפני 13 שנים. 13 בנובמבר 2011 בשעה 22:58
די,אני לא יכולה להמשיך בזה עוד!
אני חוזרת ועושה את זה לעצמי שוב ושוב ואני בטוחה שאני לא מזוכיסטית,אמרה מריה לעצמה
בעודה מסרקת את שערה ליד הראי.
אני נשבעתי לעצמי שלא אקרא עוד ביומן שאב המנזר מחזיק במגירה הסודית בשולחן הכתיבה שבחדרו.
הרי לקרוא ביומן שלו רק גורם לי להרגיש יותר רע וכשאני נזכרת בדברים שהוא כותב אני לא יכולה להתנתק
אני לא יכולה לשחרר,אני לא יכולה לחיות!
מריה סיימה לסרק את שערה.
היא אספה אותו לאחור ועטתה על עצמה את גלימת הנזירה.
על צווארה ענדה את הצלב הגדול ואחזה בידיה את ספרי התפילה.
היא עמדה עוד מספר דקות ליד דלת החדר,נשמה אל ראותיה כמה נשימות עמוקות ויצאה אל המסדרון הארוך
המוביל אל הכנסייה בה עמד באותו הבוקר אב המנזר לשאת את דרשת יום ראשון.