|
|
|
כן. אני דואגת.
לא שמעתי ממך כבר 24 שעות.
מרגיש לי שמשהו קרה.
(מנסה לחשוב מה האפשרויות - יצאת עם הגלגלים לטיול סופ"ש? - אבל המזג, לא נראה לי מתאים.
אז מה נשאר? הרי לא נאלמת וגם לא נעלמת סתם כך. זה אומר שמישהו אולי חולה???)
ד ו א ג ת.
א צהרים טובים
א שמי _____
צהריים טובים _______
א איפה גרה ב___?
ב______
ואתה?
א ב ______
א שנחליף תמונות?
אם זה מה שחשוב לך לצורך המשך השיחה
א חשוב לצורך תחילת השיחה
א אני לא אוהב לנהל שיחות עיוורות
אתה מוזמן לשלוח את תמונתך למייל שלי ______________
אשלח לך כמובן חזרה
א כבר שולח
א שניה
טוב
א בוצע
א עכשיו תורך
שנייה, פותחת ושולחת חזרה
א אוקי
שלחתי
א בודק
א שניה
א את דוקרת !!!!!!
מאד!!!!
א אגב, פרט חשוב שאני מקווה שלא נשמט מעינייך הבוחנות
א אני 185
א גם במציאות
א לא רק בכרטיס
פרט חשוב שאני מקווה שלא נשמט מעינייך הבוחנות - אני 1.55 ומלאה
גם במציאות
א אני בחנתי לפני שפניתי
א אני דווקא מעדיף נשים קטנות
א יודעת למה?
למה?
א נשים קטנות= צרות קטנות
הצחקת אותי.............
אצלן הכל יותר מרוכז...:-)
א הצחקתי אותך אז מה את אומרת? שאעשה הסבה לסנטד אפ??
תלוי מה אתה עושה ביומיום...
א שניה
א יש לי טלפון
א סורי
אין בעיה
א שוב איתך
א אגב שמך הוא אכן_______?
לא
א אז?
כמו במייל.
א יפה
נכון...
אז... מה אתה עושה ביומיום בהנחה שעוד לא הפכת את הסטנד אפ למקצוע?
א אני ד"ר
א אבל אם יש לך אמא פולניה צפויה לה אכזבה
א כי אני אומנם ד"ר אבל לא רופא
א ד"ר
א ל_______
טוב, אז.... אמא שלי אכן פולנייה, אבל הייתה. אז הסר דאגה מליבך...:-)
טוב, אז.... אמא שלי אכן פולנייה, אבל הייתה. אז הסר דאגה מליבך...:-)
טוב, אז.... אמא שלי אכן פולנייה, אבל הייתה. אז הסר דאגה מליבך...:-)
טוב, אז.... אמא שלי אכן פולנייה, אבל הייתה. אז הסר דאגה מליבך...:-)
אופס...
נתקע לרגע הצאט...
כנראה בגלל הפולנייה
א חומד
א נתקע?
הצאט
א וזה עוד לפני שהגענו לליבה
ואם נגיע לליבה?
מה יקרה?
משהו ייתקע?
א לא יודע
א פוחד שאת תשתנקי
אני אמנם פולנייה, אבל...
א מה שנקרא די לחכימא ברמיזא
א השאלה היא
א מי החכימא
את זה נצטרך לבדוק...
א בי מיי גסט
א אם את פנויה היום . מוזמנת אלי ל_____
באיזה בית קפה נפגשים?
א הפרטי שלי. קר היום בחוץ
מחממים בבתי קפה. בטח על ה____..
א חומד
א אני גרוש כבר מעל שנים
א מעל שנתיים אני לא יוצא לדייטים
א של בתי קפה
תשמע, דייט בית קפה גם אני לא אוהבת. אבל אתה צריך להבין שלא אגיע לפגישה ראשונה אל גבר הביתה. אתה יודע מי אתה, אני עוד לא. ואני בטוחה שזה לגמרי מתקבל על דעתך
א גם זה מתקבל על דעתי
א וגם כאלו שחושבות הפוך ממך
א מדינה חופשית ודמוקרטית
א כל אחד נוהג כרצונו
אכן
א מה גם עד כמה שידוע לי
א טרם הטילו מיסים על רצונות
נכון...
א אז כנראה שכאן דרכינו נפרדות
אין בעיה
א סוף שבוע נפלא
גם לך
הולכת לישון,
אבל בטח מדי פעם אציץ לראות, אולי אתה כאן... או שם....
למה המחזור לא נמשך יומיים???
אני צריכה שיעורים אינטנסיביים!
לילה טוב MאסטרM שלי
אני מחכה ליום הזה כמו אויר לנשימה.
אלא שהפעם הייתי חייבת להיות בעבודה. עניינים שרק אני יכולה לבצע, והם תלויים ביום ושעה.
בתמורה, בעוד שבועיים מקבלת יום שישי יום פנוי.
אז אולי...?
נחגוג חמשוש?
אתה יודע, כדאי לנצל... בין מחזור למחזור...:-)
כעת סופסוף בבית, בכורסה, כוס קפה, ואתה... אתה המון איתי.
כבר סימסתי לך כמה ועל מה אני חושבת.
אבל זה מעבר למה שכתבתי.
קשה להעביר את התחושה.
זה כאילו אתה כל היום במחשבות שלי, איתי, מלווה אותי.
וזה טוב לי.
כ-מ-ו-ב-ן
אני לא נסחפת.
מגננה. סוג של.
לא משלה.
יודעת שהכל זמני
(נו טוב, גם החיים שלנו בעולם הזה הם על בסיס זמני...)
לאחרונה, אני מתעוררת בבוקר, ומיד פונה אל חברי משכבר הימים, המחשב...
נכנסת לכאן, וקוראת בשקיקה את תגובותיך.
מחייכת, וקמה מאושרת.
איזה כיף לקום כך ליום חדש, MאסטרM שלי...
אגב, פעמיים פרסמתי אתמול הודעה כמו שהורית לי, ואני לא מוצאת אותה.
עוד כמה דקות אני יוצאת לחברה, שהזמינה 10 נשים (!) לסעודת הודייה...
רוצה לדעת,
בספק אם אדע-
האם גם נוכחותי בחייך
"מאשרת" אותך.
מחכה,
כל כך מחכה.........
פוסיקT שלך
המתנתי בסבלנות. ידעתי שהיא בקרוב תקרא לי. וצדקתי.
אתמול בערב, נקראתי למשימה. היא הביטה בי, סקרה אותי מלמעלה עד למטה, מרחה עלי KY לכל אורכי ועוביי בתנועות מגרות, באצבעות עדינות. מממ... אני חסר סבלנות. מת לחדור לתוכה, להרגיש את הכוס החם שלה, לטבול ברטיבות הנשפכת ממנה. זונה, כמה שהיא נהנית...
אני מוכן ומזומן. הנה, היא מושיטה את ידה, אוחזת בי ואני חודר. מחליק בקלות פנימה, אל הכוס החם והרטוב שלה. איזו קבלת פנים חמה ונעימה... אני רוצה להתחיל לדפוק אותה, אבל... היא דווקא שולפת אותי החוצה. אני רוצה ללחוש לה – מה קרה כלבה, אני רק מתחיל להתחמם ואת מוציאה?.... אבל, היא הופכת אותי על פי, ומנסה להחדיר אותי בשיא תפארתי ועוביי, אל הכוס הצר שלה. היא דוחפת, היא מתאמצת, גם אני מתאמץ. מת לקרוע את הכוס לזונה הצרה הזאת. לא מצליח. אני עבה כל כך, היא צרה כל כך. כנראה צריך הכנה. הרחבה הדרגתית. אני שוב עושה סלטה באוויר, עוד קצת שימון על צווארי, ובידה היא דוחפת אותי עמוק פנימה אל תוך הכוס הרותח שלה. בקלות אני מחליק פנימה ומרגיש את הצוואר שלי נבלע בתוכה. הנה, אני מצליח קצת להרחיב אותה, אוווו.. איזה תענוג, נכנסים לקצב מטורף, אני מזיין אותה, דופק אותה חזק, הדגדגן שלה נפוח, מתגרה בי בלי הפסקה... והיא גומרת הזונה. איזו אורגזמה.......... אני רותח, עומד להתפקע.... והיא ממשיכה, הכלבה. לא מרפה. רוצה עוד גמירה. ואני? מוכן ומזומן, זו רק ההתחלה. ממשיך לזיין אותה עמוק בכוס, מאט ומגביר את הקצב, משגע לה ת'כוס... מסתובב בתוכה, משנה זוויות חדירה... והנה זה בא, מרגיש את השפתיים שלה מתכווצות סביבי, והאורגזמה שלה בשיאה.... היא רועדת... מתנשמת... וממשיכה... אני מוצף בנוזלי התאווה שלה, דופק עוד ועוד את הזונה. אורגזמה רודפת אורגזמה, היא חצי מעולפת ולא מפסיקה.... עד האורגזמה האחרונה... הרגשתי שהיא מרעידה עוד לפני שחדרתי לתוכה... פצצצצהההה של אורגזמה.
מנוחה...
ועד לפעם הבאה, חוזר למגירה אחרי מקלחת טובה,
מר היינקן
לא להתמסר.
לא לאפשר לגבר לעבוד עלי.
לחשוד בכל פרט שימסור לי, לא לקחת כמובן מאליו שבהכרח יספק מידע אמיתי.
לשחק אותה בלונדינית אוהבת סקס אך לא מתמסרת. אוהבת שיענגו אותי, תפקידי אינו לענג את הגבר אלא הוא זה שצריך לענג אותי.
צריכה להתנהג כך שהגבר יחזר אחרי, יכרכר סביבי, יתאמץ כדי להשיג.
לא אדבר עם גבר בפון אלא במסנג'ר. אתה תקרא את כל השיחות.
לא אוהבת שמנצלים אותי.
לא אתן עוד שיעבדו עלי.
לא אתן עוד שינצלו אותי.
לא אהיה עוד כנועה אל מול גבר.
אלא אתך ומולך...........................
אני משחזרת את השיחה שלי איתו אתמול.
איבדתי את כל האסרטיביות שלי.
ביומיום אני יודעת היטב לעמוד על שלי. אמנם בנועם, אבל לא נותנת שיעלו עלי, או שידרסו אותי.
אבל במפגשים עם המין השני - איבדתי את זה.
יכול להיות שזה קשור לבעית חוסר ביטחון.
כשאני משחזרת תקופות שונות בחיי – לא מעט פעמים מצאתי את עצמי חסרת ביטחון עצמי. וזה כשלעצמו – חולשה. ומייצר חולשה. ומזמן ניצול.
אל מול האקס שלי לא הייתי חסרת ביטחון.
כשהכרתי את הפרוד הייתי מאד חסרת ביטחון והוא חיזק אותי, ומאד רומם אותי. נתן לי להבין שאני שווה. שאני מיוחדת. שאני סקסית, וחכמה, ויפה, ואחת ויחידה עבורו. אהב אותי למרות שהייתי שמנה. בעיניו הייתי הכי סקסית בעולם. (אפילו לא רצה שארזה). התחלתי להאמין שאני כזו.
גם היום אני חושבת שאני שווה. מאד. אבל יודעת שרק כשמכירים אותי היטב – זה ניכר.
יחד עם זאת, רק כשהייתי איתו – באמת הרגשתי בעננים, והתהלכתי כמו טווס. בסופו של דבר הוא גבר משכמו ומעלה, עילוי מכל בחינה שהיא, והוא איתי. אז אני שווה...
תובנה: אני יודעת שאני נאה. משדרת נשיות. אבל בעיני עצמי ההשמנה מפריעה לי, ואני חושבת שאני מרגישה נחותה בגלל זה אל מול גבר. עוד לפני שנפגשנו. כאילו צריכה משהו שיחפה על ה"דפקט" הזה.
כן, נראה לי שזה שורש הבעיה.
במקום ללכת עם ראש זקוף ולשדר מה אני באמת שווה, אני הולכת עם הזנב בין הרגליים ומשדרת "התמסרות". אפסיות.
היום אחה"צ הייתי אצל הפסיכולוג שלי. לא מעט מהשיחות שם מתמקדות במה שאני קוראת "הבחירות המוטעות" שלי את בני הזוג. היום בעצם הבנתי שעם בעל מס. 1 הייתי X הרחמניה, בעלת הלב הטוב, שבאופן הזוי לגמרי מתחתנת עם גבר אומלל מרחמים. אחרי שהוא הונה אותי ונפגעתי, התערער לי כל הביטחון שלי בעצמי ובבני אדם, והייתי צריכה לבנות שוב את האמון שלי בגברים. ואז הכרתי את Y. התחתנתי איתו מכל הסיבות השכליות הנכונות. הרגש נכנס להקפאה. וגם זיקוקין די-נור בסקס לא נדלקו. אחרי שנישואין אלה נכשלו – בחרתי בפרוד כי איתו הרגש התעורר והגיע לשיאים שלא חשבתי שהם קיימים. בעצם – כל מה שלא חוויתי עד אז, חוויתי איתו – הלב עבד שעות נוספות והשכל נכנס לאופוריה, העדפתי להתעלם מדברים.
מאד ברור, מתוך הסיכום הזה, איך ניסיתי ללמוד מהטעויות, לתקן אותן ע"י כך שאבחר בחירה שונה מקודמתה, אולי כך אצליח, אבל בכל פעם משהו היה חסר.
אני חושבת שמה שאני מחפשת היום זה גם וגם וגם. זה גם שכל שיעבוד ויגיד לי – כן, זהו האדם הנכון עבורך כי הוא יגן עליך, כי את יכולה לבטוח בו, כי הוא מסודר, כי הוא חכם מאד, כי הוא מרתק אותך, כי הוא כזה וכזה וכזה. וזה גם רגש עז, שיגרום ללב שלי לרעוד ולפרפרים בבטן להשתולל. והסקס יהיה מטריף. וזה גם גבר שיתן לי תחושת ביטחון ומוגנות שכל כך חסרה לי. וזה גבר שיאהב אותי. ושלא ייכנס לי יותר מדי לחיים. ושיבין אותי.
זה כל כך רע?
מאד חשוב לי לשמוע את דעתך MאסטרM יקר שלי.
לילה טוב
לא יודעת להיות בלונדינית.
לא יודעת להיות שרלילה.
היום טעיתי בשיחה.
לא תיארתי לעצמי שהוא יוביל את השיחה ישר למפגש-מיטה.
ואני שיתפתי פעולה, בידיעה שאני משלה.
בשלבים הראשונים של השיחה,
כשחשבתי שאני בכל זאת מצליחה
להיות קלילה
להיות שונה
מסרתי פרטים נכונים, שלחתי תמונה,
ואפילו חייגתי (מבזק) עם שיחה מזוהה.
קבענו פגישה ואני ידעתי שאני לא מגיעה
כי אני לא מגיעה לפגישת-מיטה.
בהמשך הערב הוא לא הפסיק להתקשר
ואיכשהו גם את הנייד השיג ושלח SMS.
התחלתי להילחץ.
בקצב הזה גם את כתובתי ישיג
ואל ביתי ייכנס.
לא טוב לי.
חבק אותי MאסטרM שלי,
עטוף אותי
שמור עלי
כל היום חיכיתי.
ציפייה דרוכה שכזו...
נכון, אומרים שציפיות יש רק בכריות,
אבל...
שמחתי שסיימתי את העבודה יותר מוקדם,
דירבנתי את ___ לצאת מהבית יותר מוקדם,
החדרתי חוקן לאחוריי ,
שאהיה נקייה לקראתך ולקראת מעשי הזימה.
אבל,
המציאות חזקה מאיתנו, ואנחנו לא חיים רק בבועה שלנו.
אני מבינה.
מאוכזבת.
ממשיכה לצפות, אותה ציפייה דרוכה....
שמחתי על השיחה, עכשיו שפחתך הטומטומה
סופסוף מבינה.
פתחתי כרטיס
ונכנסתי לתפקיד........
נראה מה יהיה
לילה טוב MאסטרM שלי
מגועגעת המון
פוסיקT שלך
האושר הוא רגש כל כך שביר וחמקמק.
שוחחנו עתה.
הדייטים - מוקש.
אני חושבת שאני לא מבינה לאן אתה חותר.
לצאת עם כל אחד רק כדי לצאת? כדי לתרגל? כדי לשנות גישה?
כהכנה ל"דבר האמיתי"?
או לשנות את ה"קריטריונים" שלי שלא הובילו אותי לשום מקום עד עכשיו? ולצאת עם גברים רק בגלל שהם גברים, גם אם לא נראה לי?
אני יודעת שאכזבתי אותך בתגובתי, ואני ממש לא רוצה לאכזב אותך.
בדקות אלה אני מרגישה ממש רע.
אבל אני חייבת להבין.
