כבר ממש, אבל ממש לא מתחילה

FOR GOOD - רוב היחסים הם עקרים. לא חשוב מאיזה סוג.
רק שבני הזוג לא כותבים בדר"כ בלוגים. הם נפרדים, או הולכים לרבנות...
זה תלוי רק בך ובו. וזהו...

פוסיקT{MאסטרM} - תודה

האזוקים - הרבה פעמים זה נובע מריצה של להכנס לקשר בלי לבדוק ולבנות הכרות ובסיס.

חלקם שנשארות בקשר כזה נובע מהרס עצמי

וזה מעבר לכך שאין פה הרבה שולטים אמיתיים, אלא כאלה שזה עבורם משחק ורצון לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי על חשבונם של נשלטות.

בהצלחה :-)

פוסיקT{MאסטרM} - תודה

חתולההה - בהחלט מסכימה עם מה שאזוקה רשמה .

פוסיקT{MאסטרM} - תודה

מישלי - רציתי להגיב לך מיד, אבל החלטתי לחכות טיפה...

קודם כל, אין כזה דבר "נשלטות, כמוני" ~ אין 'כמוני', כל אחת היא משהו אחר לגמרי, גם כשיש המון קווי דימיון והזדהות.

אם את רואה תיאורים של ייאוש, צער ותסכול, זה יכול להיות אולי, כי זה מה שהיא (או אני) בוחרת להראות באותו רגע, זה לא אומר שזה כל מה שיש שם.

אני לא מכירה קשר (ונילי, בדס"מי, חברי, משפחתי, מקצועי או אחר) שאין בו גם תסכול וכעס, זה חלק ממנעד הרגשות שבאים במערכת יחסים.

וכן, אולי לפעמים יש בכתיבה (או בכלל) הקצנות, הגזמות, דרמה, קריאה לקבל תשומי, או רצון לעורר משהו אצל הקורא...
החוכמה היא לדעת לסנן ולקחת דברים בעירבון מוגבל, במידתיות הנכונה (לך), להתייחס לבלוגים ולכל מה שקורה אצל אחרים, כמשהו שלהם.

והכי חשוב...

ב ה צ ל ח ה !

מישלי - ואני לא חושבת שאת צריכה להסיק שאת תמימה, מתגובה שאת מקבלת כאן.
תגובה שאולי באה ממקום מאד ציני, מריר, שיפוטי וצר אופקים.

פוסיקT{MאסטרM} - תודה, את מעודדת... אקרא ביתר ביקורתיות....
בהצלחה גם לך.

פוסיקT{MאסטרM} - זה ממש לא המקום ל"חיסול חשבונות". במידה ותמשכנה, אמחק. חבל.