זה החל כערב קשה רגשית.
זה המשיך כערב קשה פיזית.
זה הסתיים כשהמשטרה כמעט הגיעה.
ומה היה בין לבין?
התייצבתי אצלו בשעה היעודה, אחרי שיחה קשה, שהורידה את סף הסיבולת שלי, (ומי שקרע וקרא אותי יודע שהוא לרוב גבוה מאוד. מאוד מאוד) לתחתית. הרגשתי מראש שזה הולך להיות כמעט בלתי אפשרי מבחינתי. לספוג מכות מהמטקה הארורה, אני מתכוונת.
מכל מכשירי העינויים שחוויתי, המטקה היא השנואה מכולם. אפילו יותר מהמצבטים הנתלים על שפתי הכוס שלי ומושכים יחד עם תפוחי האדמה ושאר הירקות הנתלים עליהם בשקית – את השפתיים העדינות אפיים ארצה...
הצטוויתי לקבל את פני המאסטר ערומה על ארבע. כלבה או לא...
פלאג מתנפח הוחדר לכוס שלי, והמאסטר החל לנפח אותו, סוחט עד תום כל לחיצה על המפוח. להזכירכם, מדובר בכוס שראש של תינוק לא עבר דרכו... אז פלאג מתנפח? כזה שעוד ועוד מתנפח...? צרחתי. בכיתי. ייללתי. כמו תינוקת מפונקת. אני מתביישת בהתנהגותי מאסטר.
אז הכניס המאסטר את ידידי הסודאני ממותי לתמונה, כלומר לכוס. זה יוצא וזה בא. כשמצב רוחי לא שפיר במיוחד, להגיע לאורגזמה זו משימה לא פשוטה עבורי, המולטיאורגזמית בימים כתיקונם. אבל כשהחלה הספירה לאחור –
3.... 2.... 1..... 0.... מי אפס? (זה הרגע בו אני חייבת לגמור) הגוף כמו התעשת, וכמו גדולה גמרתי...
פעם ראשונה. פעם שנייה. פעם שלישית......
המאסטר הודיע לי שהערב אני אגמור עוד ועוד עד שאתעלף. בשלב הזה עוד לא ידעתי עד כמה הוא צדק....
אז אחרי ממותי הגיע תור הויברטור העוצמתי, עם מבחר של ראשים מהנים/מענים, הויברטור שמאפשר עוד ועוד אורגזמות. נשמע fun. מרגיש fun. דפיניטלי. כשאני יכולה לגמור מתי שבא לי. לא כשאני מוכרחה לגמור ואסור לי. לא כשאסור לי להשמיע אנחה, או צעקה רחמנא לצלן. ואני, כמובן, לא מחליטה מתי לגמור, גם אם הגוף שלי כבר החליט...
המאסטר בחר (כמובן) את הראש הכפול,זה שחודר לכוס ובה בעת מגרה את הדגדגן. והחדיר לכוס הרטוב שלי. ושיחק. וסובב. החדיר והוציא, החדיר וסובב.... אני כבר אחרי אי אלו אורגזמות, והנה מגיעה עוד. איך עוצרים? אני חייבת לגמור, אבל אסור לי לגמור. אני מתחננת. מייבבת. אנא מאסטר, אני יכולה לגמור בבקשה? פליז? בבקשה? וגם מבקשת מאלוהים שיכניס תשובה חיובית לפיו של המאסטר, כי אני לא, ממש לא יכולה לעצור את האורגזמה. האישור ניתן. אלא ש... מאותו רגע חוייבתי להמשיך לגמור. המאסטר המשיך לשחק עם הויברטור עמוק בתוך הכוס שלי, מגרה את נקודת ה G ואת הדגדגן במקביל. אלוהיםםםםם, שרשרת אורגזמות מטורפות.... בעוצמות שאם היה סולם ריכטר למדוד את עוצמתן, הוא היה נשרף מזמן... עוד אחת, ועוד אחת, משולבות, אורגזמה גם בכוס וגם בדגדגן.... ועוד אחת, ועוד אחת, ואני משתוללת, ומאבדת שליטה (חחח, אני? שליטה? איך איבדתי שליטה אם מראש לא הייתה לי שליטה?) גם על מיתרי הקול שלי, וצורחת, צורחת, והמאסטר כועס. המשטרה בדרך... בתוך כל השקט הזה שסביבנו - הצרחות שלי יכולות להעיר מתים....
סלח לי מאסטר, שפחה לא שווה שכמוני. מטקה לא מסוגלת לספוג. עצם המחשבה על המצבטים שיישאו רימונים עסיסיים נתלים על שפתי הכוס שלי גורמים לי לוויברציות בלתי פוסקות של פחד... הפלאג המתנפח שרף לכוס שלי... והפה שלי לא הפסיק לצרוח, להעיר שכונה שלמה ולהביא את המשטרה...
אוי אוי אוי, איזו שפחה בלוייה מקולקלה. זקוקה לענישה...