לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הארמון של מלכתא

ובארמון סיפורים, אגדות, מעשיות ותובנות

כל הסיפורים שלי כאן:http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=319586&blog_id=64894
לפני 12 שנים. 8 ביוני 2012 בשעה 20:11

מצד אחד,החלטתי שאני מפסיקה להיחשף כאן ולא כותבת יותר פרטים אישיים.
מצד שני, חשוב מאוד לכתוב את הפוסט הזה. יש הרבה אנשים בעולם שלנו שמעולם לא הגיעו למועדוני בדסמ, אני אישית הגעתי לשם בפעם הראשונה מזה 5 שנים.
אז ככה...
אחרי נסיעה מטורפת (כוללת שוטרים, אישה מטורפת שצעקה שבעלה עשה תאונה בגללי, פקק בשעה 1 בלילה ועוד...) הגענו לדאנג'ן.
נניח בצד את הציפיות, נצמד לעובדות היבשות.
המועדון לא גדול, אבל גם לא קטן כמו שסיפרו לי.
אולי בגלל שהגענו מאוחר, לא היו הרבה אנשים ואלו שהיו נתנו את הרושם שהגעתי לערב מיילדום.
חבורה של גברים בני 60 עומדים ובוהים בחשפנית רוקדת בעירום על "הבמה".
המון גברים, כמעט ואין נשים. אלו שישנן, עושות רושם של נשלטות.
אח"כ כל המופעים היו של מיילדום.
אני אישית נגעלת ממילדום, לכן היה לי קשה להסתכל. לא הבנתי לאן הוא דוחף לה ידיים, אבל ניחא.

החלק המעניין יותר הוא המבוך.
לכאורה, אני נגד פומביות, אבל יש משהו מאוד מחרמן במבוך חשוך, עם פינות אפלות שבהן ניתן לתפוס "פינה חשוכה" למימוש של הפנטזיות שנוצרות בתוך המועדון.
מה שמגעיל יותר הוא האנשים שנכנסים לשם "בשביל לצפות" (וגם כשמכניסים רק זוגות, זה לא מבטל אנשים שנכנסים בשביל להסתכל נטו).
באיזשהו שלב, כשאני מצליפה ב"מיוחד", התיישב לידנו זוג. שולט מבוגר מאוד, ונשלטת שיכורה\בסטלה. החצופה שלחה ידיים (אולי זה קטע מקובל בדאנג'ן, אבל דבר כזה לא מצא חן בעיניי). אולי רצתה לבדוק את הגרביונים הנוצצים בחושך שלי, מילא, אבל כשהחלה לגעת "במיוחד", זכתה לתגובה חריפה מאוד מצידי ("אסור, אל תגעי בו!" נראה לי תגובה לגיטימית אבל עשה הרושם שזה הפחיד אותה קצת והם הלכו).
עוד דבר בעייתי הוא העובדה שאנשים לא רוקדים. עד שהחלה מוסיקה נורמלית,מוסיקה לריקודים, אף אחד לא רקד. וגם האנשים שנעצו בי מבטים כאילו אני "בשר טרי", בהחלט הרגשה לא נעימה כשגברים זקנים מסתכלים עליי ומתים להפשיט אותי עם המבט.

פלוס ענק למקום: אני הרגשתי מאוד שייכת למקום ולאווירה. האווירה היתה פתוחה, שהכל מותר ומותר למתוח את הגבולות. זה מגניב, אפילו שהייתי שם פעם ראשונה ולא הכרתי אף אחד, הרגשתי מאוד נינוחה ומאוד שייכת.

בשורה התחתונה, מאוד נהניתי והרחבתי את האופקים. אני שמחה שהגעתי, למרות הדברים שלא מצאו חן בעיניי.
אני מניחה שאולי זה היה קשור ליום או לשעה או לליין- אבל האנשים היו יבשים, זקנים וחרמנים. זה קצת הרס לי. כשהייתי בת 16, הייתי בטוחה שכזה הוא עולם הבדסמ, אבל היום אני יודעת שלא ולכן זה היה מוזר לי.
בסך הכל למועדון יש פוטנציאל להיות אחלה מקום- יש אחלה מוסיקה, מקום לרקוד, אחלה בר (בירות מעולוווווות ובמחירים סבירים), המבוך המגניב (שגורם לך לעשות דברים ספק פומביים- ספק לא), רק שהיו חסרים אנשים זורמים.
"מיוחד" כבר שאל מתי ניסע שוב.
אני רק צריכה להשלים שעות שינה (בתור זאת שנהגה לשם, בחזרה ובאמצע תל אביב העיר הכי מסריחה בארץ), ונבוא :)))

אחלה סופ"ש.

לפני 12 שנים. 5 ביוני 2012 בשעה 20:51

רלוונטי גם היום-
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=317175&blog_id=64894

כל דבר טוב נגמר בשלב כלשהו.
אני מניחה שזה היה רק עניין של זמן, אבל גם זה נגמר. וגם זה.
אני, כמו כל בנאדם ואולי אף יותר, נמצאת כל הזמן במסע החיפוש העצמי שלי. חיפוש אחר תובנות, חיפוש אחר מרכיבים פנימיים שמעיבים על האושר הפרטי שלי, חיפוש אחר האושר הזה, חיפוש אחר האהבה.
אחד המסעות שלי הוביל אותי לחזור לפה לאחר שנים של היעדרות (הפעם הראשונה היתה לפני 4 שנים או יותר), מסע אחר שהתקיים במקביל הוביל אותי לחפש אהבה. כך נוצרה "מלכת האהבה", מלכה שגם מחפשת אהבה.
למלכת האהבה היו הרבה פרצופים.
מלכת האהבה היתה קרה וקשה, קשוחה וביצ'ית.
אבל מלכת האהבה גם למדה לסמוך על אנשים, לבטוח בהם ולהיפתח אליהם.
מלכת האהבה היתה לעיתים יותר מלכה,
היתה לעיתים יותר "אהבה",
אבל שני הצדדים היו קיימים.
....
אבל אני מתנתקת מהעצב, וכתוצאה מכך מתנתקים הרגשות שלי.
אני אקח את עצמי למחוזות אחרים, אקח את הלב שלי לשיקום והחלמה ויקח לו זמן מה להשתקם.
בנתיים אני לא רוצה להרגיש אהבה, כי לאהוב זה כואב.
אני גם לא רוצה להרגיש גירוי מיני או כל סוג של גירוי מבדסמ, לעשות סשן כרגע יהיה כמו לקחת מנת סם אחרי גמילה ארוכה.
...
בתור "מלכת האהבה" חוויתי המון, הכרתי המון, למדתי המון על עצמי ועל אחרים. הכרתי חברים נפלאים שאני מקווה שימשיכו לשמור על קשר, אפשר לבקש ממני ואוכל להוסיף אתכם לפייסבוק של מלכת האהבה, זה בהחלט יעזור לשמור על קשר.
אפשר להגיד ש"מיציתי", אבל לא. עדיין לא מצאתי את האושר שלי ולא מצאתי את האהבה. אני פשוט מורידה הילוך ומעדיפה להשקיע קצת בעצמי. ברור שגם הצורך שלי בבדסמ לא נעלם, פשוט זה צורך שאני מעדיפה לא להזין כרגע.
....

ועכשיו אני כבר לא מלכת האהבה, אני מלכתא.
אבל אני קודם כל בנאדם.
אנסה להדבק לעולם האמיתי, אנסה לשכוח ולהרחיק את המחשבות ואת הזכרונות (חלקם, אגב, מאוד נעימים).
מה לעשות, זה מאוד לא נעים להגיע למקום שבו פעם אחרונה הייתי בסיטואציה אחרת לגמרי.
לא קל לתת את הלב, ולא לקבל חזרה מספיק. כי קיבלתי, אבל כנראה שגם התפשרתי וזה היה רק עניין של זמן שהייתי הופכת למתוסכלת.
עכשיו אני מתוסכלת כי נורא לא ברור לי איך בנאדם שהחיים שלו מסודרים ברוב הדברים, כל כך אבוד בתחום האחד והיחיד.
איך בנאדם שהזדמנות נופלת לידיו, מוותר עליה.
כי זה נכון מה שאומרים, האהבה הכי גדולה מגיעה כשלא מצפים לה.

זהו, תם ונשלם לבנתיים. אבל המסע ממשיך...
מלאכת מחיקת הבלוג הושלמה. לפחות החלקים האישיים יותר, מה שנראה לי לא רלוונטי. יש כאן המון תובנות שכן חשוב לי לחלוק עם העולם, בעיקר השאיפה שלי לעולם טוב יותר, לעולם מלא אהבה, כבוד והערכה.
לצערי,בימים אלו לא קיבלתי את התמיכה שאולי הייתי זקוקה לה מאנשים שמאוד ציפיתי שיהיו שם בשבילי.
לשמחתי, קיבלתי תמיכה בלתי צפויה ממקור מפתיע ועל כך תודתי האינסופית נתונה לך, "סול מייט" כמו שקראת לזה.

שיהיה לכם ערב קסום,
קוראיי היקרים.
מלכתא.

לפני 12 שנים. 4 ביוני 2012 בשעה 14:42

אז מה עושים
כשהדמעות יבשות?
מה רוצים
מהדמעות היפות?

דמעות של עצב,
דמעות של אושר,
לפי הקצב
שתיהי בכושר.

תבכי ילדה, תבכי
זה מה שהם רוצים
זה מה שהם עושים
ומזה הם ניזונים.

ואז בדם את מתבוססת
כי בפנים את כבר גוססת,
הציפור בדם רוחצת
הציפור היא עוף החול.

לפני 12 שנים. 2 ביוני 2012 בשעה 16:40

כנראה שכבר היה לי פוסט כזה בעבר...
אבל אני מגלה יותר ויותר תובנות על טיפשות, לכן זה מתבקש.

טיפשות היא כמו זבל שזורקים בצידי הדרך-
זה מתחיל בשקית זבל אחת,
אח"כ כל השכונה זורקת שם זבל,
עד שמגיע מישהו גדול ומעיף משם את הכל
ובונים שם בניין.

אני מעדיפה לנקות את הזבל מיד אחרי שהשקית הראשונה מופיעה שם.

אז הנה, יצאה תובנה מתגובת הנאצה שנכתבה לי בבלוג.

" class="ng_url">

לפני 12 שנים. 29 במאי 2012 בשעה 16:00

טוב אז המנוי זהב לא נגמר
אבל להלן המשך של פנינים מאת גולשי הכלוב...
אלו כמובן הודעות שנשלחו לפני השינוי בפרופיל...
לגזור ולשמור 😄

1. "חרמנים מאופקים"?
חיחיחי...זה אוקסימורון!
2. אז נעשה סקס בדייט הראשון ולא סשן תבואי אלי הבייתה
## אין מה להוסיף.
3. נושא ההודעה: בואי אלי הבייתה גברתי נעשה סקס וסאדואילקק אותך מכפות רגלייך ולכולך ירד לך ונעשה הכל ואשתה את המיצים שלך ואת הגמירה שלך והכל תחדרי אלי רוצה אותך 24על7
## תלמד לכתוב בתוכן, תלמד לקרוא פרופילים.
4. יש לך פרופיל מגניב מאמי מאיפה מה עושה בחיים ?
## מאמי תגיד לכלב שלך. או לאנשים שאתה מכיר.
5. היי,שאלה לי אלייך - איך את ביריקות ? את יורקת לפעמים ?
אני מחפש מישהי מקצוענית בתחום הזה שתירק עליי על כולי בלי בושה וגם לקנות רוק של בחורה יפה.
## טעית בכתובת.
6. היי המלכה
עבד חטוב וחלק לשרותך
צייתן ולקקן בן 28
לשרותך גם כעבד בית לנקיון מסאגים מניקור לק מטבח וכל מטלה
מושפל בבעיטות לביצים בלבוש
לשרותך על 4 בתחתונים
אדיב ונדיב
אוהב לפנק ולבלות
7. נראה לי שאני עומד בכל הסעיפים
אפשר לקבוע תאריך לחתונה
##הנה אחד אובר מתלהב...
8. אחרי זה עברתי על הפרופיל שלי וראיתי שכתוב שאני בן 31 , מה שאני לא !!! אני יודע שזה נשמע מוזר אבל זו האמת וגם אם התשובה תהיה שלילית מצידך תדעי שאני לא שקרן אני באמת בן 28.
##ברור, ואני באמת בלונדינית. (איכס, גם לא בתאוריה)
9. *קישור לתמונה*
קוראים לי %$^* (שם ערבי) בן 21 מאזור _____ אני ערבי מוסלמי עובד ב____ (שם של חנות) ב_____ (שם של עיר).
בכיף תנסי לכנס לקישור ששלחתי לתמונה אם לא אולי תוסיפי אותי במסנג'ר (המסנג'ר שלו)
.....
גוף סקסי וקצת שעיר
.....
(מספר טלפון)
תהיי איתי בקשר מתי את רוצה ואם בלילה את פנויה גם אשמח לבוא
## ועל זה נאמר: באמת אין סיכוי לאבד קשר עם בנאדם כזה... כל כך הרבה אמצעי תקשורת. אה, והצבעתי ליברמן בבחירות האחרונות. רק כך רבותיי! "רק כך"! :))))
130. היי מותק
מה קורה ?
## עוד אחד שחושב שאנחנו במועדון ונילי.
11. לכבוד הוא לי
יש אפשרות לסשן?
12. רוצה נישלט שידאג לך יקנה לך ויפנק אותך ?
עצמאי ונייד לשרותך נסיכה !

בברכה
הנישלט (הפרטי שלך)
##ברור שהפרטי שלי! לא שההודעה הזאת הועתקה ונשלחה לעוד כמה עשרות מלכות...
13. (מישהו עם הכינוי "אדון משהו", שלפי הפרופיל שלו הוא בכלל מתחלף) כותב לי:
האמת אני לא שולט אלא נשלט בכל רמח איבריי...
14. היי נשמח אם מעניין אותך לשלוט על אישתי שהיא גם השפחה שלי בדסקרטיות מלאה ותמורת תשלום גבוה ביותר צרי קשר אם מתאים נשמח
## כתוב לי נשים בגבולות ושאני מחפשת גברים!!!!
15. (מישהו בן 36)
סיקרנת אותי עם הפרופיל שלך...אשמח אם נוכל לשוחח בטלפון או במסנג'ר...
## אם טרחת לקרוא את הפרופיל שלי, לא טרחת להבין שאני מחפשת עד גיל 28?!
16. (אחרי שכתבתי שאני לא מחפשת)
היי אפשר לפנות או שלא מחפשת ?
##באמת? אם קראת שכתוב לי "שולטת", לא ראית "לא מחפשת"?!
17. מה עינינים מה את מחפשת?
## כתוב בפרופיל!!!!!!!
18. שיחה הזויה עם מישהו שפעם דיברנו, כמה חודשים אחריי אח"כ הוא כותב לי כשהוא מקולר:
- מה קורה? זה _____ עד שאת כאן תוסיפי אותי למסן שלי גם תראי אותי ______המסן השני פשוט שכחתי את הסיסמא שלו..
- היי _______,
אני נורא שמחה שמצאת לך מלכה...
מאחלת לכם המון בהצלחה ביחד,
ומבקשת ממך לא לפנות אליי יותר כל עוד אתה מקולר.
-אני כבר לא עבד של ______פשוט כלובי מנהל האתר צריך לשנות לי את הכינוי , אפשר לדבר איתך?
-לא. קודם כל,את הכינוי אתה יכול לשנות בעצמך.
כנ"ל לגבי הפרופיל.

שמע זה ממש לא נראה לי... שעבד מקולר יפנה אליי.
מבקשת ממךלא לעשות את זה יותר.
##הזוי ממש... מלכות יקרות, תשלטו על הנשלטים שלכן.

ומאז, יש עוד ועוד ועוד :)))

לפני 12 שנים. 27 במאי 2012 בשעה 22:06

"המטפל זקוק לטיפול",
זה משפט שעלה היום בשיחה מאוד ארוכה ועמוקה שניהלתי עם ידידי הקרוב והמתוק,
באזור - באמת- אחד היפים והפסטורליים בארץ.
כבר בגיל 15 גיליתי שככל שתעניק עזרה, אתה תקבל הרבה יותר חזרה.
הייתי בתקופה מאוד קשה בחיים שלי, הייתי בנאדם סגור וממורמר על החיים (אני יודעת שקשה להאמין אם מכירים אותי היום),
וגיליתי שבהתנדבות שלי עם ילדים ממשפחות מצוקה אני פורקת עצבים. אבל לא פורקת במובן השלילי, כי כמובן שלא צעקתי או הרבצתי למלאכים המוכים והנעזבים הללו, אלא פרקתי בצורה חיובית.
כל חיוך של כל ילד, כל אחד שהרגשתי שילך בסוף היום למשפחה הלא מתפקדת שלו- עם חיוך, ידעתי שזה הנצחון שלי.
עם הזמן, כשרואים מהו רוע אמיתי ומהו טוב טהור, כל הכעסים הולכים וכל האנרגיות השליליות מתנדפות.
המשכתי עם ההתנדבויות האלו עד הצבא, כשהיתה לי התנדבות קבועה, התנדבויות ארעיות ובשנה האחרונה הוספתי עוד התנדבות קבועה. באיזשהו שלב זה משך הרבה מאוד תשומת לב מטעם התקשורת- העיתונות והטלוויזיה.
זה היה הפורקן שלי, זאת היתה ההזדמנות שלי לשנות את העולם, והעולם שינה אותי חזרה.
מאדם מלא כעסים הפכתי לאדם שמאמין בטוב ובאהבה, ממתבגרת ממורמרת הלובשת שחורים, הפכתי לנערה חייכנית הלובשת צבעוני והמשקיעה בלבושה ובנעליה בפרט.
בקיצור, הבנתם את הפואנטה. תעשו טוב לאנשים, ויהיה טוב לכם.
ולמה חשבתי על זה היום?
נסעתי מחוץ לעיר, מרחק לא קצר, לבקר ידיד. חבר טוב. בובון 😄
בובון היה קצת עצוב, אני לא אכנס לזה כי זה עניינו האישי.
ובדרך חזרה זה הכה בי!
היתה לי הרגשה נפלאה!!!
ישבנו באזור פסטורלי, שקט, מוקף עצים ופרחים, ליד אגם, ודיברנו.
בובון סיפר לי דברים, חלקם נגעו בי מאוד. הדברים שאמר, חלקם נצרבו בי חזק.
אבל כל השקט , הרוגע, הנינוחות הזאת... זה עשה לי בדיוק את אותו השקט שעליו דיברתי כמה פוסטים אחורה.
הרגשתי טוב יותר מכל מועדון, עם מוסיקה או וואטאבר. פשוט לשבת בשקט, לנשום אוויר נקי, להינות מכל הירוק הזה ולהרגיש כל כך טוב עם עצמי.
עשיתי משהו טוב בשביל חבר יקר, וקיבלתי כל כך הרבה חזרה.

אז בובון, אתה כנראה לא תקרא את זה היום...
אבל שתדע לך שאתה ילדון (נו אתה קטן ממני בחודשיים, מותר לי) מקסים, מוכשר בטירוף, דואג ואיכפתי, עם לב ענק וחוש הומור מפיל מצחוק.
אז בבקשה, תפסיק להזכיר לי את עצמי לפני הצבא ותתחיל להיות יותר אני היום.
חיבוקי ענק :))

ולשאר קוראיי היקרים,
אאחל לכם שבוע טוב ומקסים 😄
ואסיים בטיפ- תנסו לעשות משהו טוב למישהו, גם אם זה משהו קטן, ותראו איך אתם מרגישים עם עצמכם (אשמח לקרוא תגובות על מה זה עשה לכם).

לפני 12 שנים. 23 במאי 2012 בשעה 19:03

לכאורה, ניסוח בעייתי מבחינת פמינסטית שולטת שכמותי.
אבל מה לעשות, אני לא חיה בסרט, ישנם הבדלים מהותיים בין נשים גברים.
בין אם זה כימיה, בין אם זה הורמונים, או סתם גישה לחיים.
מתוך החיים:
1. אני נוסעת במונית עם נהג מונית שלא מפסיק להתלונן. לטענתו אפשר להצליח במדינה רק אם גונבים, כל הגנבים מאושרים כי הם קופצים לבריכה כל יום,
ובכלל הוא היה מת "להפסיק לעבוד במונית המזדיינת הזאת". וואי, סקס בין כלי רכב זה ביזארי לחלוטין.
ואחרי כמה דקות של נביחות לעבר ההגה שלו אני מעירה לו שכסף זה לא הכל בחיים, ומי שיש לו כסף לא בהכרח מאושר.
הטענה שלו חותכת משהו, "בטח שהם מאושרים, יש להם שקט כלכלי. "בזמן שאת קורעת את עצמך בעבודה הם קופצים לבריכה " (ממש רגיש בקטע של הבריכות).
ואני מסבירה לו שבריאות ואושר אי אפשר לקנות בכסף. העשירים גם מזדקנים, חולי סרטן לא יבריאו גם אם יתנו את כל הכסף שלהם, ואם בגלל הכסף הזה הם מתחילים לריב בתוך המשפחה שלהם- מה הם שווים?
אישה שיושבת לידי, שמזדהה בתור גרושה עם ילדים שהיה לה הכל בחיים ואיבדה את זה ברגע, מוסיפה "אתה צריך ללמוד להינות מהמעט שיש לך בחיים".
הגברים בתוך המונית מצטרפים לשיחה ברגע זה, ומסכימים עם נהג המונית.

אז בהתחלה תהיתי מדוע דווקא שתי הנשים במונית הסכימו שצריך ללמוד לחיות עם מה שיש,
ואילו הגברים התעצבנו על מה שאין להם.
האם נשים, מתוקף היותן בעלות יכולת סיבולת גבוה יותר, יעדיפו להסתכל על חצי הכוס המלאה "תודה על מה שיש לי, אני אסתפק בזה"?
ואומרים שדווקא נשים מתלוננות יותר?
ברמה האישית, אני חושבת שצריך להינות ממה שיש לך בחיים בכל רגע נתון, מה שנקרא- always look on the bright side of life.
באמת, כאילו למה לבזבז את האנרגיות על קנאה באחרים? תגידו תודה על מה שיש לכם.
אגב,כשירדתי מהמונית, נהג המונית אמר לי "ביי נשמה, לכי תעבדי ב25 שקל לשעה"
עניתי לו "אני עובדת תמורת פחות, ואני מאושרת בחלקי". :))
2. איך נשים מגיבות אחת לשניה?
מצד אחד נשים חייבות להתגופף, ללכת בלהקות, לדבר ולרכל.
מצד שני, אם אישה אחת לא "תבוא יפה בעין" לאישה אחרת, הן יהיו כמו לביאות שרבות בכל הכוח על פיסת אנטילופה.
אם לנסות לפשט את זה, נשים הן כמו חיות בלהקה. ישנה המנהיגה , המובילה. זאת בד"כ החברה בלהקה הכי חזקה שכולן שואפות להיות כמוהה. וישנן כל השאר. יש את החכמה, שתמיד מציעה רעיונות חכמים. יש את החלשה, שתמיד בוכה וכולן מרחמות עליה. יש את השרמוטה, שכולן אומרות לה "איכס איזו מגעילה" ובתוך הלב מאוד מקנאים בה. בקיצור, יש כל מיני סוגי נשים.
מה שבטוח, שאם יהיו שתי נשים שיתמודדו על אותה המשבצת- there will be blood. יהיה אדום ומדמם.
וזה מביא אותי למסקנה שנשים מאוד קנאיות אחת בשניה ומאוד תחרותיות.
הגיוני,אם להחשיב בחשבון את העובדה שיש יותר מאישה אחת בממוצע על כל גבר.אנחנו נלחמות על ההישרדות שלנו.
אישית, אני לא נלחמת על גברים אף פעם. גברים צריכים להילחם עליי. אולי זאת הסיבה שאני לא חלק מהמשוואה, ורוב החברים והידידים שלי שייכים למין הזכרי (וכן, אני ההוכחה לכך שיש ידידות אפלטונית).

ישנם עוד ועוד הבדלים, אפשר לדון על זה בהרחבה עוד הרבה. אבל במקום להבין למה, אני מעדיפה להבין איך להתמודד עם התופעה.

אז... שלא יעבדו עליכם :))
לילה קסום והמשך שהייה נעימה,
אוהבת 3>
מלכת האהבה.

לפני 12 שנים. 12 במאי 2012 בשעה 21:43

"לתשומת לבך - המנוי מסתיים בעוד 15 ימים"
כן, זה אומר שהמנוי זהב שלי עתיד להיגמר בעוד 15 ימים....
ואני כבר יודעת איזה פוסט יפורסם כשזה יקרה (אלא אם כן מישהו רוצה להאריך לי המנוי ואז הפוסט המצחיק בעוד 15 ימים, לא יהיה חד פעמי).

היום גיליתי איך הזמן עובר מהר כשמדברים בטלפון...במיוחד עם אנשים שאוהבים וכייף לדבר איתם.
וגם כמה אני אוהבת את "פלאנט טרור" בו אני צופה בדיוק ברגעים בהם נכתבות שורות אלו.

בשורה התחתונה, זמן זה מרכיב חשוב. וחשוב לדעת לנצל אותו ולתעדף אותו נכון.

שיהיה שבוע נפלא ולילה קסום לכולם.
סובלת משביזות מוצ"ש (מחר עבודה..אוף),
מלכת האהבה.

" class="ng_url">


נ.ב.: תראו את הסולן שלהם, יש לו פרצוף של שולט...חחח
לפני 12 שנים. 9 במאי 2012 בשעה 19:43

מזמן לא כתבתי. שמתם לב, גם אני.
הייתי קצת עצובה, קצת נבלתי. אבל לא עוד, הרי אני לא בנאדם דכאוני. וגם דברים טובים עומדים בפתח. המ המ... 😄
הסיפור הבא קצת שונה. אבל שונה זה לא בהכרח רע.
הוא פשוט לא דומה לאף סיפור שכתבתי.
והסיפור הבא גם מוקדש.
__________________________________________________________

היא-
תיק, דברים זרוקים על השולחן, מאפרת סיגריה שעולה על גדותיה- בדירה קטנה ואפופת עשן.
יכולתי לשבת כך שעות ולבהות בנקודה אחת על הקיר.
מה עושים? איך מתקדמים? איך ממשיכים הלאה?
הוא-
איזה יום נורא עבר עליי בעבודה. הבוס צורח, הלקוחות זועמים, הצ'קים חוזרים והבנק על הוריד.
לפחות הבוס צרח פחות היום, כנראה שוב זיין את המזכירה שלו במושב האחורי של המרצדס כשהם יצאו "להכין תיקיות לישיבה". צריך לנשום עמוק, להרים את הראש ולעשות משהו עם עצמי. משהו מועיל וחשוב, משהו שיעשה לי טוב.
היא-
לעזאזל עם זה. שילכו להזדיין, באמת לא איכפת לי שפרוייקט הגמר המושלם שלי, שצולם חלקו בחו"ל, לא יסע לתחרות הבינלאומית. אז הם שלחו את הבת של הכתב ההוא מערוץ 2 ולא אותי, סו וואט?
צריך לנשום עמוק, להרים את הראש ולעשות משהו עם עצמי. משהו מועיל וחשוב, משהו שיעשה לי טוב.
**************
כחצי שעה מאוחר יותר, באותו זמן בדיוק, שני אנשים זרים לחלוטין החליטו שהם הולכים לנקות את הראש בפאב. כל אחד מהם היה אחרי יום רע מסיבותיו שלו וללא כל סיבה נראית לעין, שניהם בחרו באותו הפאב. שניהם בחרו גם בכסאות צמודים על הבר, ושניהם הזמינו את אותה הבירה בהפרש כמה דקות. הבירות הגיעו יחד.
הוא:
בא לי להוריד את כל הכוס הזאת בשלוק.
היא:
בא לי למשוך את הכוס הזאת ולהינות מכל טיפה. שיט, צריכה פיפי. אבל אני לא אשאיר את הכוס הזאת לבד ללא השגחה, יש כאן כל מיני טיפוסים מוזרים ומי יודע מה ישימו לי בכוס... הנה, כמו הטיפוס הזה שיושב לידי ובוהה בכוס שלו מבלי להסית מבט. איזה בנאדם שפוי יבהה בכוס בירה שלו כ"כ הרבה זמן רצוף?
הוא:
מה היא מסתכלת, הסנובית המגעילה הזאת? בטח מתה שאני אאנוס אותה. איכס, עם מקל לא הייתי נוגע בה. בכל מקרה, לא יעמוד לי עכשיו. הנה, אני אחזיר לה מבט ואולי היא תרד ממני.
היא:
יופי, עכשיו הוא מסתכל עליי. פסיכופת. עדיף שאני אשפיל מבט. בעצם, לא! חרא שאני אשפיל מבט, אני אסתכל לו ישר בעיניים.
הוא:
שיט, היא לא משפילה את המבט. איזו מין בחורה זאת? פסיכופטית?
היא:"איכפת לך להפסיק להסתכל עליי?"
הוא:"את זאת שמסתכלת עליי"
היא *מתלבטת האם לציין את העובדה שהיא תמיד מסתכלת על גברים מלמעלה* "יודע מה? כן, אני מסתכלת עליך למעלה. "
הוא: "למה, את חושבת שאת יותר טובה?"
היא:"אני פשוט אישה"
הוא:"ו...?"
היא:"נשים נעלות יותר מגברים"
הוא:"מאיפה את יודעת?"
היא:"גם אתה יודע את זה בתוך תוכך, פשוט מפחד להודות בזה" ;מביטה בו מבט ארוך ומגיעה למסקנה שהוא לא כזה נורא כמו שחשבה קודם.
הוא:"מפחד? מה יש לי לפחד? בואי נתערב! מכיוון שאני תפרן בכל מקרה, בואי נתערב על משהו סימלי.. הבירה שנשארה לנו בכוס.
היא:"אתה בטוח? זה עלול להביך, להשפיל, להכעיס, להכאיב לך"
הוא:"אני בטוח, ואת תראי שאני אוכיח לך שגברים נעלים יותר מנשים. אין שום דבר שתאתגרי אותי לעשות ואני לא אצליח"
היא מתעניינת לפתע, מסתובבת לעבר השוביניסט היושב לידה.
"מה אתה אומר...אתה רוצה להוכיח לי שגברים יצורים נעלים שלא פועלים מיצרים חייתיים וזין עומד?"
הוא:"מבטיח לך, אנחנו לא כאלה"
היא מסתובבת חזרה לכוס שלה, לוגמת שלוק גדול מהבירה, מחייכת את חיוכה הגדול והרחב, ומסתובבת אליו חזרה.
היא:"רד על הברכיים"
הוא:"מה?ככה סתם?"
היא:"רד כבר!"
הוא מתחבט כמה שניות ויורד על הברכיים. לא נורא, הוא חושב, הפאב מלא באנשים שיכורים ועסוקים שלא ישימו לב.
היא קוראת לברמן, נשענת על הבר עם החזה הגדול שלה וכך נותנת למחשוף להיות חשוף עוד יותר, ומבקשת לימון.
היא מסתובבת אליו, עומד על ברכיו, "פה גדול".
הוא פוער את הפה והיא מכניסה את הלימון לתוך הפה שלו, כולו.
הוא מעוות את פרצופו ומנסה לירוק את הלימון החמוץ. היא מחזיקה את הלסת שלו סגורה ולא מביאה לו לירוק. הוא לועס את הלימון ולבסוף היא מרשה לו לירוק את הקליפות.
מבט מבולבל על פניו, ניכר שכל ההגנות שלו ירדו, אך בכוח מחלץ חיוך וקם על רגליו.
היא:"נו, נכנעת?"
הוא:"לא יודע מה נראה לך שאת עושה, אבל את לא תשברי אותי כל כך מהר"
היא:"את זה עוד נראה".
*****************
הוא-
מה היא רוצה ממני המטורפת הזאת? היא אמנם כוסית, כשחושבים על זה, אני אוהב נשים מלאות... אבל מה נראה לה? ולמה אני זורם עם זה? אני חייב להתאפס, לסיים את הבירה ולעוף מפה.
היא תפסה אותו בשיער, מיד אחרי שסיימה את הבירה שלה בשלוק אחד ובטריקת הכוס על הבר.
היא: "בוא, אתה בא איתי"
הוא:"לאן זה? אני לא הולך איתך לשום מקום"
היא שיחקה אותה שיכורה, מתנדנדת קלות. "אתה מצוייד?"
הוא-
יופי,עכשיו המשוגעת הזאת רוצה לקחת אותי לשירותים. מעניין איך היא מוצצת. יאללה גבר.
**************
הם הגיעו לתא שירותים קטנטן ומטונף ונכנסו פנימה. הם החלו להתמזמז בתשוקה.
היא העבירה ציפורניים על גופו, והוא תפס בשדיה. אולי מעט חזק מדיי.
סטירה חזקה נחתה על לחיו, אבל היא המשיכה לנשק אותו בלהט, והוא החליט לא לומר דבר.
הם התמזמזו בתשוקה, יד לופתת רגל, רגל מחבקת גוף, חולצה יורדת ממנו, חולצה נפתחת אצלה.
היא פתחה את חגורתו, דוחפת פנימה יד וממששת את איברו ההולך ומתקשה. היא שלפה את ידה במהירות, והמשיכה לפתוח את רוכסן מכנסיו. היא השפילה את מכנסיו ממנו והוא נותר בתחתוני בוקסר צמודים, נרגש ומלטף את עצמו לסירוגין דרך התחתונים. היא ליטפה את איברו בהתגרות והורידה את התחתונים ממנו בתנועה חדה. איבר המין הזקוף שלו קפץ לפתע וניצב ישר ודרוך.
היא תפסה באברו ומשכה אתו לכיוונה, מה שגרם לכל גופו להתקרב אליה. היא נישקה אותו בחושניות על שפתיו.
הוא:"בא לך?" והוריד את ראשו מטה
היא הבינה מה הוא רוצה ממנה וענתה:"בטח, אבל קודם אתה"
הוא קיטר בתוך תוכו אבל באיטיות ירד על ברכיו והחל לענג אותה. הוא ליקק את הדגדגן, את הנרתיק, הוסיף גם אצבע והזיז אותה בתוכה.
הוא הפסיק לפתע, הביט עליה והחל לקום מרגליו.
היא תפסה בראשו ודחפה אותו מטה, "תמשיך!" ציוותה עליו, והוא המשיך.
המשיך ללקק כל קפל, להרטיב ולהירטב מהרוק שלו ומנוזליה החמימים. גניחות קלו בקעו מפיה, בתחילה דאגה להסתיר אותן אך ככל שמפלס ההנאה עלה, כבר לא היה איכפת לה.
ואז היא גמרה. הגיעה לקצה הצוק וקפצה ממנו. הרגישה כיצד נוזלים נוספים, כאילו לא היתה רטובה מספיק, השתחררו ממנה. והתענוג היה רב.
הוא התרומם,משפשף את ברכיו.
"תביא קונדום" היא הורתה לו, והוא ציית.
הוא פתח את העטיפה, הוציא את הקונדום והלביש אותו על האיבר שלו.
הוא חיבק אותה, ניסה להשעינה על הקיר אך באותו הרגע היא התכופפה והתחמקה ממנו. היא נעמדה מאחוריו ושמה את ידיה על עיניו.
הוא:"מה עכשיו? מה זה השטויות האלה?"
היא:"שששש תעצום עינים"
הוא:"למה?"
היא:"יש לי הפתעה בשבילך, תסתובב אליי רק כאשר אתה עם עיניים עצומות".
הוא עצם את עיניו והחל להסתובב באיטיות, החרמנות היתה רבה והוא היה מוכן לכל דבר ברגע זה.

היא סגרה את כפתורי חולצתה, סידרה את החצאית והרימה את התיק שלה לידיים.
היא שלפה מכשיר סלולרי מתיקה, צילמה שלוש תמונות בזוויות שונה.
היא נצמדה אליו, נישקה אותו עמוקות ואז לפני שהוא הבין מה קורה היא יצאה מתא השירותים.
הוא פקח את עיניו בדיוק בזמן לראות את דלת השירותים נסגרת. הוא ניסה לזוז, אך הסתבך במכנסיו המושפלות. עד שהוא התלבש,הוריד את הקונדום מאיברו ויצא מתא השירותים, היא כבר מזמן נעלמה.
****************
היא ישבה בדירתה, משחקת עם בדל הסיגריה הכבוי בתוך המפארה. היא צפתה בתמונות מתוך הפלאפון שלה, וחייכה לעצמה-
בהחלט ניקיתי את הראש.

הוא ישב בדירתו, לא מעכל את מה שקרה ואת הסקס שכמעט היה. מרוב יאוש הוא החליט ללכת לישון, אבל לא לפני שיאונן. יאונן ויחשוב עליה-
שיט, מה היא עשתה לי? איך אני מוצא אותה? אני חייב להגיד לה שזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון!
_____________________________________________________________________________


אהבתם? יש כאן עוד-
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=319586&blog_id=64894

לפני 12 שנים. 8 במאי 2012 בשעה 16:17

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

אם נסעתם באוטובוס ובתחנה ישבה בחורה צעירה שזימזמה את השיר הזה,
זו הייתי אני.