הארמון של מלכתא

לגמרי בטעות נחו עיניי על שני בלוגים של אנשים שהיו יקרים לי עד מאוד.
אנשים שסובבו סביבי והיו חלק מעולמי.
שני הבלוגים היו במועדפים שלי, ולמעשה זה המקום היחידי ממנו שכחתי "למחוק אותם".
מהראש ומהלב שלי הם נמחקים לאט לאט, גם אם דרוש לכך אקסטרה מאמץ.
למה אנשים קרובים פוגעים אינני יודעת, אבל זה קורה. וכשזה קורה אני מנסה לתקן, אבל לעתים מגיע השלב שהכל כבר מאוחר. הדלת כבר הסתובבה. ואז נותר רק למחוק.
עכשיו מחקתי אותם גם מהמועדפים. וחבל, אחד מהם בלוג יפה.
וזה גרם לי לחשוב....
דלתות מסתובבות כל הזמן בחיים.
אנשים משתנים. אנשים באים והולכים, הולכים ובאים.
איך במבט לאחור אני חושבת על אנשים שהיו חלק אינטנסיבי מהחיים שלי והיום אפילו אינני יודעת מה קורה איתם.
זו דרכו של עולם, אני מניחה.

אנשים קרובים נעלמים.
אנשים חדשים ומעניינים מופיעים 😄

לילה טוב.