לומדת לדבר אחרת

אני מתפטר אני קונה לך שוט". 

כך אמר לי אחד העובדים שלי היום. 

אחרי שעובד אחר סיפר לי שחלם עליי עומדת מעליו עם שוט ביד אחת ואלה ביד השנייה...

מאיפה הם מביאים את זה??? 🤷‍♀️

My work here is done...mic drop!

- למה המילה כוסית כ"כ מעצבנת פה אנשים אבל מילים כמו אפס, זונה, חור, סמרטוט וכו' הינן לגיטימיות לחלוטין ואף מחרמנות. אני אישית הייתי מעדיפה שיקראו לי כוסית מאשר סתומה - just saying. 

- כל הזמן מטיפים פה לקבלת האחר, הכלת השונה ושאר קלישאות ריקות. אתם רוצים שיקבלו את הסטיות והפטישים שלכם בהבנה ואהבה, אבלללל אוי ואבוי אם מישהו מעז להעלות דעה מנוגדת או לרצות משהו שונה מהפטיש שלכם - הקבלה וההכלה עפות מהחלון ומתחיל העליהם. 

- שאלה לנשים, זה באמת מגרה אתכן שמישהו זר שלא החלפתן איתו מילה יבוא אליכן הביתה כדי לעשות עבודות נקיון/שלל שירותים אחרים?  אני יותר ממבינה את הגירוי והכיף בזה שמישהו שאני בסוג של קשר איתו מגיע אליי ומפנק ועושה עבורי דברים, אבל מישהו זר? שאין לי איתו שום שיח? זה שווה ערך בעיניי למשפט היפה שאומרים הגברברים הישראלים:"בלילה כל חור הוא שחור". 

מגיעה הביתה בשעה סבירה יחסית, מתה מרעב ומפנטזת על מרק העגבניות שנשאר מאתמול. נכנסת למטבח וקופאת...אין מיקרו! נזכרת שאבא לקח אותו לתיקון. 

מחשבה ראשונה: פאק. אין מרק! עוד פעם לאכול סנדוויץ' או ירקות??!! מזל שכמה שניות אחרי זה המח חוזר לעבוד ונזכרת שפעם, ממש ממש מזמן, כשהמיקרו עדיין לא הומצא, היינו מחממים דברים על האש! מפה לשם...10 דקות אחרי נסי יושבת לשולחן עם צלחת מרק מהבילה ו2 כוויות מדרגה 3 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

זה דבר כ"כ אישי וסובייקטיבי. 

לכל אחד יש את הנקודה הרגישה שפוגשת אותו במקומות האישיים שלו. 

יש מישהי שיחמיאו לה על האיפור/לבוש והיא לא תאהב את זה ותרגיש מוטרדת. 

יש מישהי שתקרא לה כוסית וזה לא יעבור לה בגרון. 

יש מישהו שתתן לו ספאנק בתחת והוא יתלהב מזה.

אל תנסו לעשות ממשהו כ"כ אישי וסובייקטיבי משהו אוניברסלי. 

זה בסדר להגיב לזה מהמקום האישי שלכם, מה זה בסדר, זה אפילו מעולה. אבל אל תקבעו לי איך אני אמורה להגיב. 

קיראו לי צינית (זה נכון), קיראו לי ממורמרת (לא נכון בכלל) אבל זה כ"כ מצחיק אותי כל הסיסמאות שנזרקות כאן באוויר. כל אחד/ת מנפיץ כאן משהו "רוחני" או "פילוסופי" הכי דבילי בעולם והעדר החדש נמס ומשתפך. 

רק לי קריאת הבלוגים של ה"שו(ל)טים/ות החדשים  מזכיר את שירת הסטיקרים של הדג נחש?

אי אפשר לשנות אחרים. 

רק את עצמך ואת היחס שלך אליהם. 

וגם זה קשה. 

לפעמים החצי השני שלנו זה לא משהו רומנטי. 

זה לא חייב להיות בן/בת זוג. 

זה יכול להיות פשוט מישהו שמכיר אותך כבר יותר מחצי חיים שלכם. 

החצי השני שלי מכיר אותי כבר 27 שנים כמעט. היינו שם אחד בשביל השנייה ברגעים הכי טובים והכי רעים. הוא רקד בחתונה שלי למרות שלא חשב שבעלי לשעבר מספיק טוב בשבילי (הוא צדק). אני ניגבתי לו את הדמעות כשאחיו הבכור האהוב גסס מסרטן. הוא העביר אותי דירה כשעזבתי את בעלי, אני הסברתי לו למה אסור לו לעבוד בשב"כ למרות הפיתויים (אני צדקתי). 

הסקס בינינו הכי ונילי בעולם וזה עדיין טוב. וכשאנחנו בזוגיות הסקס יורד מהפרק והכי בשמחה. 

החצי השני שלי מרגיש כשאני צריכה אותו למרות שהוא כבר שנה בסין והוא שולח לי את השיר הבא כי הוא יודע שאני אתעורר ואצחק ואתחרמן ממנו. וגם מההודעה שהוא אוטוטו חוזר הביתה!

אני לא אספר לכם עכשיו מה השיר גרם לי לרצות כי לקח לי זמן להירגע במקלחת ואני צריכה עוד לעבוד היום. 

חייכו אנשים! הולך להיות יום טוב!

יוס אני אוהבת אותך. 

כשאני עוברת על רשימת השיחות וההודעות שלי בטלפון מהחודש האחרון ומגלה ש95% מהן זה של העובדים שלי או מנהלים אחרים אז אני מתחילה להבין שהמצב קשה...

כשבשלושה ימי חופש שהיו לי עכשיו, הדבר היחידי הכיפי שעשיתי היה להיפגש עם כמה חברים (שוב מהעבודה) ושכל מה שעשינו היה בעצם לבכות ולהתלונן על (כמה מפתיע) שוב עבודה אז אני מבינה שהמצב ממש ממש ממששש קשה. 

אז...איפה אמרנו שקונים פה חיים???

תהיו חברים, תעזרו ב'קשה.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=47932

כששפחת הקפה שלי (כן, יש לי אחת כזו בעבודה והיא גם לא הראשונה שלי) מביאה לי את הקפה הראשון של היום מבלי לשמוע את ההודעה הקולית שלי שאומרת: WHere are you and where's my frikken coffee??? זה סימן שעשיתי עבודה טובה!