טוב אז יש לי חברה מבולבלת
זה לא שלא ידעתי את זה, זה ממש לא חדש לי.
לכן לא ברור לי למה נתתי לה לבדוק איך ומתי אני יוצאת ממנה, ועוד האמנתי לה!
יצאתי מביתה שמחה ומאושרת וחיכיתי לאוטובוס אבל מה, האוטובוס שעבר שם, לא היה המספר שהיא אמרה לי אז נופפתי לו בעליזות לשלום ושלחתי אותו לדרכו ונשארתי לחכות...ולחכות...וכן הבנתם...לחכות!!
לאחר שיחה היסטרית קמעה עם נציגת שירות חביבה התברר שאכן זה היה האוטובוס שהייתי צריכה אבל אין סיבה לדאגה! האוטובוס הבא כבר ב 6:45. בבוקר.
כאן כבר התחלתי להילחץ ודמיינתי את עצמי ישנה כמו הומלסית בתחנה או גרוע מכך, נאלצת להתקשר למר בחור שיבוא לחלץ
אותי ושומעת בלי סוף: את רואה, את לא יכולה בלעדיי!!!
בסוף היא מצאה עוד קו שהביא אותי למחוז חפצי ובנשימת אפי האחרונה (טוב נו כמעט) הצלחתי לתפוס
את האוטובוס האחרון לעיר הקודש.
על היום המקסים עם אש האהבה המדהימה אחרי שארוץ לראות מה היא כתבה עליי. :)
