אהובתי המדהימה,
תודה רבה לך ולמשפחתך כולה שקיבלתם אותי בצורה כל-כך נפלאה, כמעט ולא הרגשתי כמו
אורחת (חוץ מכשכולם צעקו עליי כשניסיתי להתקרב לכיור). החום והאהבה שלקחתי איתי מלווים
אותי אפילו בקור העז ששורר כאן עכשיו ויהיו איתי עוד ימים רבים.
מחכה כבר לביקור הבא
}}}}}}}}}}}}}{{{{{{{{{{{{{{{{
כבר כמה ימים שאנחנו עסוקות בסוגיית הלבוא לא לבוא.
את בטוחה שזה בסדר אני שואלת 30,000 פעם, והיא בסבלנות אין קץ עונה שכן
אז אתמול התעוררתי בבוקר (ב 12) אחרי 4 שעות שינה בקושי וישר שוב לדבר איתה.
טוב בשעה טובה החלטנו סופית ואני התחלתי לרוץ בבית כמו תרנגולת ללא ראש בשביל להספיק לתפוס את האוטובוס אליה. לא עברו שעתיים מרגע שעליתי על האוטובוס והופ אני אצלה,
בתה הגדולה באה לאסוף אותי מהתחנה וחיש קל הגענו לביתם. בית מקסים שמשקף אותה,
בית מלא חיים, מלא צחוק ואהבה, מקבל אותך כאילו אתה שייך.
התאהבתי בה עוד יותר מקודם אם זה אפשרי בכלל, אך לא רק בה אלא גם במשפחתה המדהימה: הילדים שם גדלים באהבה אין סופית וכנפיים ששומרות עליהם אך נותנים להם גם לגדול וללמוד לבד.
לא רציתי ללכת, היום עבר לי מהר מידי, זכיתי לצפות בהופעות שירה וריקודים, והכרתי המון משחקים חדשים, היה גם כוכב קטן ומחותל שדאג לאתנחתות קומיות רבות,"לשבת לקום" עדיין מתנגן אצלי בראש :),
על שעת הסיפור אין בכלל מה לדבר, לא רציתי שתגמר.
לא הייתי זקוקה לשום דבר מיוחד, פשוט להיות שם אתכם היה מרגש ומדהים.
