לפני 10 שנים. 9 באוקטובר 2014 בשעה 15:00
טוב, זה נגמר.
אני רשמית מחוברת חזרה ליקום.
אני מוכרחה להודות שברגע שנתתי לרז להשתלט עליי (פחחחח היית רוצה, על המחשב בלבד!!!) הכל הלך מהר ובקלות. ז"א כמעט, הרי הייתי מוכרחה להתעקש בסוף שאני צודקת.
ברור, אחרת זאת לא אני.
ולא סתם להתעקש, אלא גם לצעוק על המסכן כל הדרך לחדר הכושר שאני לא מטומטמת כמו שהוא חושב
וששום דבר לא השתנה מאתמול
ורזזזזזזזז למה אתה מעצבן אותי סתם!!!
רק בשביל להיווכח 10 דקות לאחר מכן, שאולי אני לא מטומטמת אבל חסרת סבלנות (בדברים מסוימים לפחות) ברמות על ושהוא כמובן צדק גרררררר!
אז רזוש שלי, אדוני היקר, המקסים, הנהדר, שאין כמוהו בעולם כולו (ויש שיגידו שטוב שכך, לא אני חלילה)
משתווה אני לפניך, סוגדת לך מעריצה אותך על שכלך החד וסבלנותך שלא יודעת גבולות(כמעט)
ועל עוד הרבה דברים שקצר הדף והזמן מלכתוב את כולם.
מזל שיש לי אותך:-)