לפני 10 שנים. 9 באוקטובר 2014 בשעה 21:33
כ"כ הרבה מחשבות ושאלות מתרוצצות לי בראש.
ואין את מי לשאול. או את מי לשתף.
הוא ממילא לא יבין.
ברגעים כאלה אני כמעט ומצטערת שאין לי את היכולת לעשן
או לשתות את עצמי עד לאובדן חושים והשתקת מוח.
לילה של סרטים צפוי לעבור על כוחותינו.
נקווה שהם יתבררו כמדע בדיוני.