לפני 10 שנים. 11 באוקטובר 2014 בשעה 22:23
כמו לרוב האנשים, יש בי לא מעט ניגודים.
מצד אחד, אני קול ההגיון והשפיות של מספר לא מבוטל מהמקורבים אליי.
מצד שני, אני חמומת מח ונמהרת במלים.
זה לא חדש ולא גילוי מרעיש, לפחות לא למי שמכיר אותי באמת.
לא פעם אני יוצאת בהצהרות שאני מתחרטת עליהן עודלפני שסיימתי להגיד או לכתוב אותן, אבל לא מספיקה לעצור לפני שלוחצת על send.
מה הבעיה לקחת את זה בחזרה אתם שואלים?
אז זהו שכאן כבר נכנס האגו המקולל.
הרי אמרתי משהו, איזו פארשית אני אצא אם לא אעמוד במה שהצהרתי? ואם בכל זאת אתחרט, למה שבפעם
הבא שאצא בהצהרה שאני אפילו מתכוונת אליה, יאמינו לי ויקחו אותי ברצינות?
מילכוד 22.
