לומדת לדבר אחרת

ברכב בדרך לעבודה, ברדיו מנגנים שירים ישראליים יפים, 

ואז השיר הזה מציף אותי באהבה ואושר כמעט בלתי הגיוניים.

אני אשה מאוד לא דתיה בלשון המעטה וזה החג שלי.

כל יום אני בוחרת בך מחדש מדינה שלי, את האהבה הכי

גדולה שאי פעם הייתה לי.

קשה לי להכיל את האושר הזה בתוכי היום, הוא פורץ 

ממני בחיוכים רחבים, בגוף שמפזז בצורה בלתי רצונית.

ושום חדרן ערבי מנייאק שזורק הערות מגעילות כשיש

זיקוקים או משהו וחושב שאני לא מבינה לא יהרוס לי אותו.

מקסימום אני אדרוך עליו שוב "בטעות" עם העקבים שלי

ואשכח לבקש סליחה :-)

חג שמח לנו!