לפני 10 שנים. יום שני, 14 במרץ 2016 בשעה 19:16
1)הוא: אני לא יכול להרוג אותך עכשיו...
אני: למה? יהיה לך משעמם?
הוא: לא, כרגע אני לא המוטב הראשון שלך.
2)אני: טוב, לא סתם אתה החבר הכי טוב שלי.
הוא: טוב, יש לי וידוי, לפני 15 שנים עברת תאונת דרכים קשה ואת בעצם צמח, ההורים שלך שכרו אותי שאני אהיה איתך בטכנולוגיית "מציאות מדומה".
3)אני: מה, מה עשיתי לך כבר???
הוא: נשמת! זה נשמע לך הגיוני?
רק אני שמה לב למוטיב החוזר
של מוות/מוות קליני בכל הסיפור? נראה לי שממש כדאי לי להתחיל להיזהר ממנו...
****************************
פוסט זה נכתב בהומור.
כהוקרה והערכה לחבר הכי טוב שלי שיודע תמיד(טוב נו כמעט תמיד) להוציא ממני חיוכים וצחוק גם ברגעים שהכי קשים לי).
תודה שאתה חבר שלי. זכיתי.