לפני 7 שנים. 15 באוגוסט 2017 בשעה 12:15
ככה הוא מתחיל את השיחה שלנו.
אני(מרימה גבה): ...
הוא: אין לך מה להגיד על זה?
אני: אנחנו חברים כבר למעלה מ20 שנה, זאת לא הפעם הראשונה וסביר להניח שגם לא האחרונה שאתה קורא לי פסיכית. מה עשיתי עכשיו?
הוא: נשים מתחרמנות מגברים חתיכים, מחשבון בנק נפוח, מחוש הומור משובח, יש גם כאלה שמתחרמנות מפורנו או מספרים שהן קוראות.
אני: אוקיייי, אני מבינה שממש משעמם לכם שם אם זה מה שאתם מתעסקים בו, אולי שיחזירו אותך
הביתה כבר??? יש פואנטה כלשהי לתובנות המעמיקות האלה?
הוא: כן! את האישה היחידה שאני מכיר שמתחרמנת ממוסיקה!
ואני סה"כ שלחתי לו את השיר הזה.
טוב נו גם אמרתי לו מה זה גורם לי לרצות לעשות לו כשיחזור סופסוף הביתה!!
אז נעים מאוד, אני נסי הפסיכית, ואני מתחרמנת ממוסיקה. מי אמר שאני לא סוטה?! :)
