אני בת 45 היום!
לרוב לא מרגישה ואף לא מתנהגת בהתאם לגילי, לרוב גם לא נראית.
אתמול כמה דקות לפני חצות התקשר אליי באונסי, הדבר הכי טוב שקרה לי באתר הזה כי רצה לוודא שהוא הראשון שאומר לי מזל טוב. במהלך השיחה הוא שאל אותי אם אני מרגישה סופסוף שהתבגרתי, עצרתי לחשוב ואמרתי שאני דווקא כן מרגישה הבדל משמעותי. כל שנה הייתי מארגנת או מארגנים לי הפקות ענק בהשתתפות של 20-40 משתתפים מכל מיני תקופות ומקומות בחיים שלי ואני הייתי פורחת. הייתי מקבלת את האישור שכ"כ חשוב לי שהנה, תראי כמה אנשים באו לשמוח איתך, אוהבים אותך!! את בסדר את! כי עמוק עמוק בפנים תמיד נזקקתי לאישורים האלה, להוכחות, כי לא באמת האמנתי שאוהבים אותי ושבכלל מגיע לי שיאהבו אותי.
והשנה? בחרתי לחגוג עם 3 חברים טובים. זהו. ארוחת ערב + דרינקים, קטן, צנוע, ואתם יודעים מה? זה היום הולדת שהכי נהניתי בו בשנים האחרונות. במקום להיות "מארחת" ולקפץ מקבוצה לקבוצה היה לי זמן איכות עם האנשים שבאו לשמוח ולשמח.
אז כנראה שבכל זאת התבגרתי לפחות קצת כי אני חושבת לאמץ את הנוהל הזה.
