סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נשואה ורוצה להיות בכלוב מתכת....

בפועל נשואה, נאמנה ומאושרת בחיי הנישואים שלי המושתתים על אהבה , וכבוד הדדי ואינני מתכוונת לשנות סטטוס זה. כל השמות באם יופיעו שמות בדויים בלבד והקשר למציאות מקרית ביותר....
לפני 8 שנים. 11 באפריל 2016 בשעה 20:41

היה לי זמן פנוי (במקרה) ואדומה שמזמינה לחקור, אז קבלו עוד נקודה להעשרה.

 הקשר בין השיר של קונסטנטין קוואפי The gods abondon Anthony
ובין השיר של לאונרד התותח Alexandra's leaving

 

"אלכסנרה עוזבת" הינו שיר נפלא של ליאונרד כהן , הבוסס על הפואמה של קוואפיס "אלוהים מפקיר את אנטוני" וישנו קשר חזק בין 2 יצירות אלו.  "אלוהים מפקיר את  אנטוני" (The God Abandons Anthony) הוא שיר מאת קונסטנדינוס קוואפיס, שפורסם בשנת 1911. השיר מתייחס לסיפור שכתב  פלוטארכוס (46 - 120 לספירה) של איך אנטוני, הנצור באלכסנדריה על ידי אוקטביאן, בפואמה מסופר כיצד אנטוני שמע קולות של מכשירים וקולות של תהלוכה העושה את דרכה ברחובות העיר.אנטוני ננטש ע"י האל הפטרון שלו, בכחוס (דיוניסוס), ושלטונו על אחת הערים החזקות ביותר בעולם (אלכסנדריה שבמצרים) נעלמה. כמובן שמדובר על מרק אנטוניוס שניתן לקרוא עליו בהרחבה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A1

 

קוואפיס כותב...

As one long prepared, and graced with courage,

as is right for you who proved worthy of this kind of city,

go firmly to the window

and listen with deep emotion, but not

with the whining, the pleas of a coward;

listen—your final delectation—to the voices,

to the exquisite music of that strange procession,

and say goodbye to her, to the Alexandria you are losing.

 

הפואמה מתייחסת אל האומץ של אנטוניוס, הערך שלו כחייל ומנהיג. הפואמה נכתבה ממש על נפילתה של העיר אלכסנדריה ושל מרק אנטוניוס .בעוד והנושא של קוואפיס,  סביב אובדן העיר אלכסנדריה, משערים  שגרסתו של כהן נבנת סביב אובדן אישה בשם אלכסנדרה.

הקשרים בין השיר של כהן בין  השיר המקורי מאוד קרובים. עיר האהובה (אלכסנדריה, מצרים) הופכת לאישה אהובה (אלכסנדרה), כהן מציע את מה  שתיאר בתור "נקודת מבט מסוימת על הפסד".

השיר נכתב בשנת 1999 באי יווני.  בשיר זה הוא מבקש מאישה שליוותה את השיר בקולה, לשבת ליד הפסנתר שלה, ולדמיין את "מצב הרוח" של מילות השיר. הוא רוצה שהמאזינים יחושו את האובן, את האגרסיות ואת החוסר.

לאונרד, ככותב שירים, רוצה את השירים שלו מושמעים ומובנים, הוא רוצה לקחת את המאזין למסע. "אני מניח שאפשר לקרוא לזה שכנוע. אתה רוצה אותם ( את המאזינים) איתך מההתחלה עד הסוף. "

בנימה אופטימית זו, אאחל שאלכסנדרה שלכם, תמיד תהיה לצידכם.

Ez Knot​(שולט) - עכשיו תמשיכי לאיתקה...
לפני 8 שנים
krisa - המשכתי. היה קשה.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י