לויס רויו, אמן ספרדי, המקבל השראה מעולמות הפנטזיה. ציוריו זכו להכרה עולמית ופורסמו במגזינים הגדולים לאומנות. ספריו תורגמו למספר שפות זרות. היה בעלי קשרים עם אנשים משפיעים מכל העולם.ניתן בנקל להבחין באלמנטים של שליטה ביצירותיו וכאן אביא מספר טעימות.
מתוך האוטוביוגרפיה של לואיס, מעבר להיסטוריה, ניתן לזהות איש בעל עולם דימויים עשיר.
חלקים מהאוטוביוגרפה:
לפי לואיס, ספרד הייתה מדינה אפורה וקודרת עם חורפים ארוכים, פרצופים עצובים, בטן ריקה ומעילים צרובי שמש, כל הסימנים שייכים לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. לואיס ומשפחתו התגוררו בקומת הקרקע של בית ישן בלב העיר. זה היה חם ולח, עם רק חלון אחד שהשקיף על חצר קטנה. ביום הולדתו השביעית, משפחתו עברה לגור בשכונה חדשה. זה היה מקום קטן, חלון עם נוף פנורמי של העיר כולה. בעת זו, נאבדו עיניו באופק העירוני והוא הפך מודע לקיומו שלו.
ולגבי אומנות, בכל פעם כשאצבעותיו נעו על פני הדף הריק, הוא ציפה כיצד עפרונו יולד ולומד את דמות.
בקרוב הגיע ההתבגרות. כאשר כל בני הנוער היו נפגשים בלילות שבת כדי להאזין למוזיקה רועשת. באחד הלילות האלה, המועדון לילה החל להתרוקן, לואיס ישב בפינה, עיניו אדומות מאלכוהול. הקירות הססגוניים של רחבת הריקודים מעוטרים בחלון חדש, שמשקף את הרצונות הרדומים שלו. במרכז החלון היתה ילדה, לא יותר משש עשרה,לואיס מתאר כיצד שמלתה התקצרה עם כל תנועה וכיצד הצציתו תחתוניה הלבנים.
לאחר לידת תינוקם המשותף, נאלצו בני הזוג הצעירים לעבור להתגורר בדירה קטנה בפאתי העיר. החלון בדירה החדשה החזיר את העולם האפור, העגום של נעוריו. האופק היה מגובב עם הצלליות של מפעלים, תימרות עשן עולה מארובות.
בביתו החדש, הציורים החלו למלא את כל המגירות, היה פחות ופחות מקום הפנוי בדירה. יום אחד, רישומים וציורים אלו החלו להביא כסף למשפחה ואפשרו להם לעבור למקום חדש. החלון עבורו, למרות הנוף, נשאר השער שיכול להעביר אותו יקומים דמיוניים ואפשר לו לחיות בפנטזיה בזו אחר זו.
לואיס חוזר לעיר ילדותו ובוקר אחד הוא הציץ לתוך חלון, המראה בחדר האמבטיה. שם, הוא גילה גבר מזדקן עם שיער אפור עיגולים שחורים מתחת לעיניים שלו. הוא ארז את חפציו ועבר חוף חם. בשעה שישב שם ורשם על נייר, הוא תפס שאין גבול האופק. זה היה אותו האופק הוא גילה ביום ההולדת השביעית שלו, בו הפסיד לפני שנים כה רבות. פתאום הוא הבין שהוא עומד מול חלון מסיבי של אור שהיה חבוי בפינה נידחת. בפעם הראשונה, הוא ראה את השמים והים . למרות שהוא הסתכל על זה מאות פעמים לפני ומזוויות שונות, הוא מעולם לא ראה אותם באמת.
זו ההזדמנות לברך אותכם ליום נפלא, ושתמיד תצליחו לראות את היופי מחלון ביתכם.
לעוד תמונות של האומן :http://www.dana-mad.ru/gal/painter.php?pID=3
